[ג] וזהו ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות כו', דהנה ידוע שהכלים הן האותיותעב כמו עד"מ האהבה בלב האדם הרי היא פשוטה ותקועה בלב וכאשר יהרהר ויחשוב אותה התשוקה ו[ה]אהבה במחשבתו הנה נמשך [אור] האהבה הפשוט ונתחלק לחלקי' רבים דהיינו לכמה מיני המשכות רבות באותיות המח' בכמה מיני אופנים שונים כו'. ונמצא שזהו כמו שנעשו בחי' כלים רבים לאור האהבה שהיתה תחלה פשוטה בלב, והרי ענין הכלים וענין האותיות הכל אחד כי פי' אותיות ידוע מלשון אתא בקרעג כו' דהיינו שבא אור הפשוט ונעלם לידי גילוי והיינועד אותיות המח' כנ"ל וה"ז ג"כ בחי' הכלים, והכלל לשניהם אינו אלא שמחלקים [את] האור לחלקים רבים ומיני המשכות והתפשטות רבות בכמה מיני אופנים כו' וד"ל. והנה מוכרח לומר שיש איזה כח במקור המדות שיוכל להוציא מן בחי' ההעלם לידי גילוי, דהיינו המשכות והתהוות בחי' האותיות מן המדות במח' וכדומה, דמצד עצמו לא הי' האור מתפשט ונחלק לחלקים כו'. וזהו הנק' בשם מילדות העבריות כו', פי' העבריות הן הן הויות האותיות מן ההעלם לגילוי ונק' בשם ולד כדוגמת הולד הגשמי כשנולד שהוא בא מן ההעלם לגילוי, והמילדות את העבריות היינו כחות המולידים וממשיכים את האותיות שיבואו מן ההעלם לידי בחי' גילוי כנ"ל, והוא כח המקשר את המדות לבוא לידי אותיות, והיינו בחי' השרש והמקור להתהוות בחי' הכלים למעלה להיות בחי' התיקון דציור אדם [ב]בחי' עמ' 72 ּ יושר הנ"ל וד"ל. והנה מבואר למעלה דבזמן הגלות איןטז החיצוני' חפצים כלל בבחי' התיקון בריבוי הכלים שהן האותיות כו', ע"כ צוה מלך מצרים הוא בחי' פרעה העליון כנ"ל למילדות העבריות דהיינו אותם שרשים עליונים המילדות את המשכות האותיות והכלים שכל הבן הילוד ימיתו כו' וד"ליז.
וענין שמות המיילדות אשר שם האחת שפרה כו', הנה ידוע מארז"ל שפרה שהיא משפרת את הולד פועהעה שפועה עםעו הולד כו', והענין הוא דיש ב' ההי"ן בשם הוי' ה"א [ה]ראשונה וה"א [ה]אחרונה [כו'] כידוע, ושפרה הוא בחי' ה"א [ה]ראשונה וזהו שם הא' שפרה שם ה"א [ה]ראשונה ושם השנית
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור