למסו"נ על קדה"ש בפו"מ ולשוב בתשו' [שלימ'] עד כלות הנפש ממש כראב"דתצו שזהו ענין אה"ר דכל מאדך הנ"ל, [וד"ל].
ומעתה י"ל מהותצז הוא אהרן ומשה מהו בחי' משה שאחר אהרן שנק' שודמ"טתצח כנ"ל, הנה סדר הפסוקי' בק"ש אחר ואהבת אומר והיו הדברים האלה כו' ודברת בם כו' והיינו בחי' משה כמ"ש תורה צוה לנו משה והוא בחי' השוב שאחר בחי' הרצוא דואהבת שע"י אהרן שודמ"ט. וי"ל תחלה פי' תיבת שם משה שהואתצט מורה על עצם מדריגתו בבחי' שוב דמצות ת"ת כמו שפי' שם אהרן מורה על בחי' העלאה באה"ר בבחי' רצוא כנ"ל, דהנה הטעם שנק' משה מבואר לפי שמן המים משיתיהותק וא"כ תי' זהתקא היינו לשון משויתקב והוא שנמשך מן המים כו', והענין הוא דבחי' המים הללו היינו בחי' מים עליונים דחכ' עצמהתקג עמ' קטז ּ דוקא וכמ"ש במאמרתקד יהי רקיע בתוך המיםתקה כו', ומים עליונים שמעל לרקיע היינו בחי' חכ"ע שהוא בחי' חכ' שבתורה הקדומהתקו שקדמה לעולםתקז הנאצלתקח והנברא וכמ"ש בתו' ואהי' אצלו אמוןתקט וכו' ונק' משל הקדמוניתקי קדמונו ש"עתקיא כו' והוא בחי' עצמי' חכמתו ית' הכלולה בעצמי' אוא"סתקיב ב"ה דלתבונתו אין מספרתקיג כלל, ו[מ]בחי' חכ' [עילאה] זו נמשך מקור שרש נשמתו של משה למטה כמ"ש מן המים משיתיהו מבחי' מים עליונים דח"ע זותקיד ליתן תו'תקטו [לישראל] למטהתקטז ע"י דוקא, והוא התו' הנגלית לנו לשמור ולעשות בעה"ד טו"ר ולהבדיל בין טו"ר בסו"מ בשס"ה ל"ת וע"ט ברמ"חתקיז מ"ע כו' ונק' תו' שלמטה שיצא מתו' שלמעלה כידוע (ולזה הטעם אמרותקיח ג"כ בשם משה [כמו] מה שמותקיט ומה שם בנותקכ מ"ה שמו בחי' מ"ה דחכ' שבתו' הקדומה מה שם בנו כשנמשך למטה). אך הנה לפ"ז הי' ראוי שיקרא שמו משוי ולא משה מאחר שעל שם יציאתו מן שרשו [ב]חכ' עילאה למטה נק' משה כי ממים עליונים [הללו] נמשך למטה הרי כבר נמשך משם כי אמר מן המים משיתיהו שהוא משוי ונמשך כבר מן המים עליונים כו' ולמה נק' שמו משהתקכא בחולם המ"ם שהוא מורה לשון תמידות כי כל חולם מורה לשון הוה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור