וז"ש אל יצא איש ממקומותשמד כו', וצ"ל דצלם הוא בחי' מקיף דחי' ששורה על הלבושי'תשמה והוא הנק' מזל"א כידוע ואמנם מקיף דיחידה נק' צ"ל צל"ו (ובל' הגמ' נק' בבואה דבבואהתשמו וא' דבבוא' דבבבואה לית להו לשדי' ופרש"י צל צל"ו כמ"ש במ"א). אך זהו כמו שהנפש מלובשת באברי הגוף דבחי' נר"נ שבה מלובשי' במוחא ולבאתשמז כו' בבחי' או"פ בכלי שזהו בחי' צדי"ק דצלם אבל המקיפי' דחי' ויחידה הן בהעלם בלתי מלובשי' בגוף כידוע, אך כמו שהנפש היא בלא גוף כלל הרי נהפוך הוא שבחי' המוחי' ומדות דנר"נ וגם חיצוני' הכלים כלולים בהעלם דמקיף דחי' שנק' מזלא שמלבישה, ובחי' חיה נכללת ביחידה שהוא העלם עצמות הנפש ממש שכלולה בה גם [בחי'] המקיף דחי' שהוא הרצון ותענוג הנעלם כו', וכמו בשינה שאז הסתלקו' המוחי' ומדות דנר"נ וגם הרצון ותענוג וגם החכ' כמו שהיא בבחי' העלם נכלל עמ' רנו ּ הכל בבחי' יחידה (כמ"ש במ"א שזהו ג"כ בחי' עיבור הולד במעי אמו שמלמדי' אותו כו' שמאיר בו בחי' מקיף דיחידהתשמח והכל כלול בו כו' (והיינו ענין הגלגולי' שעצם הנפש כמו שהיא מתלבשת בצומח וחי כו'), אך כאשר יורדת הנפש בגילוי מן ההעלם בגוף בנר"נ שבה נשאר ב' מקיפים דחי' יחידה בהעלם ונק' צלם או צל כמו סר צלםתשמט כו' ומקיף דיחידה מתפשט בד"א שלו כנ"ל, ולפ"ז הרי כמו שהנפש למעלה עיקר בחי' מקום שלה הוא למעלה בבחי' יחידה שלכך נק' יחידה להיותה אור [א'] פשוט ועצמי בלי התחלקות כלל אפי' בהעלם הרצון ותענוג וחכ' כו'. וזהו שא' דנפש בעשי' ורוח ביצי' ונשמה בבריאה וחי' באצי' ויחידהתשנ בכתרתשנא דאצי' כמו נשמת אדה"ר שהי' כולל כל הנשמותתשנב קודם החטא היו רגליו בעשי' וראשו בבריאהתשנג ומקיף דחי' באצי' ויחידה במקור האצי', וכך הוא בכל נשמה בפרט וכמא' כל הנשמות חקוקות בכסאתשנד כו', ובכלל דכנ"י א' שימני כחותםתשנה [על לבך] כו' דיוקני אשתאר בךתשנו ממש שהוא בחי' יחידה שנשארה דבוקה בך ממש, וע"כ א' כולך יפה רעייתיתשנז כו' דאין פגם דנר"נ מגיע בבחי' יחידה כלל וז"ש מיד כלב יחידתיתשנח ועלי' א' בזהר ונפש כי תחטא תווהאתשנט הוא כידוע וד"ל (וזהו שאו' נשמה שנתת בי טהור"ה היא מבחי' טה"עתשס שנק' שה"ש כנ"ל וירדה למטה להיות כלולה מבי"ע בחי' נר"נ בצלם אדם העליון וזהו בראת יצרת נפחת בי ואתה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור