דוקא, ומה שנק' זכרון למע"ב זהו לפי שבכל שבת ושבת מתחדש השפע ממקורא דכולא על שבוע הבאה כמ"ש ויברך אלקי' את יום הז' כו', וזהו זכרון למע"ב בכל שבת כמו שבת בראשית כו', ואח"כ א' תחלה למקראי קדש שזהו בחי' קדושת השבת שא' ויקדש אותו שהוא ראש ותחלה לכל מקראי קדש דיו"ט כו'. והענין הוא כידוע דחידוש השפע מאין ליש הוא בכל יום ויום כמ"ש ובטובו מחדש בכ"י מע"בתנז כמו בוימ"ב הראשונים ממש, וע"כ כל שבוע באה במספר הימים מחדש מיום הא' עד יום הז' שהוא יום השבת שנק' יום השביעי לעולם גם עתה בכל שבוע, אע"פ שלפי מספר הימים והשנים מתחלת וימ"ב הרי כבר עברו וחלפו כמה ריבוי שבועות בכל שנה ושנה והי' מהראוי לפי מספר הימים בכל שנה שיקרא רק יום השבת הראשון יום הז' לתחלת מע"ב אבל יום השבת הב' שאחריו יקרא יום י"ד ויום השבת הג' יום ך"א לתחלת הבריאה, ועד"ז כל שבתות השנים כו' (ואיך יקרא כל שבתתנח ) עד מלאת נ' שבתות שהן שני'תנט ימי' וכה"ג הנוסף מדי שנה ימצא ריבוי המספר דימים [מ]זמן תחלת הבריאה כמו שסופרי' השני' כו' ואיך יקרא כל שבת ושבת יום הז' גם השבת האחרון שבכלות כמה אלפים שנים כעכשיו. אמנם מזה יש להוכיח הוכחה והוראה גמורה שמתחדש השפע בכל העולמות בכל יום ויום כימי בראשית ע"כ כל שבת נק' יום הז' לתחלת הבריאה כמו שבת בראשית ממש, דהיינו שבו שובת ונח מכל מלאכתו אשר עשה בו' ימים הללו מיום הא' דשבוע זו עד יום הוי"ו מאחר שמתחדש בכל יום ויום מע"ב, והן הי"מ שנאמרו כבר בוימ"ב הראשוני' הוא שנתחדשו מאין ליש באותו מאמר עצמו שהי' כבר כמו מאמר יהי אור שהי' ביום א' דמע"ב הוא שנמשך מחדש בכל יום א' דכל שבוע ושבוע וכן מאמר הב' דיהי רקיע בכל יום ב' דכל שבוע, וכה"ג בכל המאמר[ות] בכל פרטי צירופיהם שהמה מתחדשי' בכל יום לכל התהוות הברואי' דדצח"מ וד"י ארמ"עתס וכן בעולמות העליוני' הרוחניי' כידוע, עד יום הששי שנאמר בו ויכולו השמים והארץ כו' שחוזר כל פנימי' האור וחיות האלקי שבכללות כל מע"ב שנתחדשו בכל ימי השבוע הזאת למקורא דכולא כמ"ש ויכל אלקים כו' וישבות כו' כי בו שבת כו' כאדם שנח ושובת מן המלאכה שחוזר כח ההתפשטו' (הפנימי' שבהתסא ) למקורו בזו"רתסב כו' ונק' נייחא דרוחא (ואע"פ שלא יתכן לומר למעלה בעצמו'תסג א"ס ב"ה ענין יגיעה ועייפות עמ' שיז ּ עד שיצטרך למנוחה ושביתה כמ"ש לא ייעף ולא ייגעתסד כו', דברה תורהתסה כו'תסו כל' בנ"א, שזהו שא' לעולמו דיתסז להגביל ולצמצם האור ושפע אלקי' שיחזור למקורו ושרשו כו', כי כל יכול הוא ויש בכח הא"ס גם בחי' הדין והצמצום להגביל האורתסח ושפע והוא בחי' שם שדי שא'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור