שהן רזין וסודות התורה דאין טעם לרצון העצמי שבמצות מצד עצמן אפי' טעם כמוס כו', והוא העוה"ב שז"ש אשר אהי' שיתגלה כמו שהוא במהו"ע ממש שלמעלה הרבה מימוהמ"ש כנ"ל והוא [ה]עדן דתענוג הפשוט ועצמי שבשעשועי המלך מצד עצמו ממש שלמעלה הרבה מתענוג שמורכב בטעם כמוס דחכ' דתורה שאינו רק הארה בעלמא כמ"ש על התורה ואהי' אצלו כו' שעשועי'רכ וכן א' אני תורתך שעשעתירכא כו'. אמנם אע"פ שבעוה"ב יתגלה גם זה בנשמות הצדיקים שקיימו התורה בעוה"ז ואשר עמדו בה"ס וקיבלו התו"מ, אבל בקי"ס לא ראו זה בראי' מקרוב כמו בעוה"ב ממש רק האמינו באמונה שלימה וחזקה שיכול להיות גם זה לבא בגילוי מהעלם דעצמו' א"ס ב"ה שנק' סדכ"ס, כי אחר שראו היד הגדולה שיכול לעשות מהעלם דרצה"ע עצמו להיות בבחי' גילוי א"כ זה ודאי בא מכח העצמו' דא"ס שלפניו שוין העלם וגילוי כנ"ל, ע"כ האמינו גם זה שכל יכול הוא והן הן גבורותיורכב שממקום גדולתו העצמי ברוממו' דשעשועי' העצמיי' יבא בגילוי למטה בלי העלם כלל כמ"ש ולא יכנף עוד כו' וכמ"ש הנה אלקינו זה לנוכח כו', רק שלא יכלו לראות זה בקי"ס בראי' מקרוב כמו שראו להוי' העליון דרצה"ע שכבר בא עמ' ריז ּ העלמו לגילוי כשהפך ים ליבשה כנ"ל שז"ש אשר עשה הוי' במצרים כו', אבל באמונה שלמעלה מן ההשגה וראי' האמינו בהוי' העצמי דעצמות הרצון ותענוג הפשוט שבמצות עצמן שיתגלה בראי' מקרוב בעוה"ב כמ"ש בעדן עין לא ראתהרכג אלקים זולתך כו' וזהו ויאמינו בהוי' כו' גם אחר שראו אשר עשה הוי' [העליון] וייראו העם כו', אבל באמתת עצמות א"ס ב"ה ממש לא ראו כ"א באמונה ואמונה זו תבוא לגילוי ראי' (לפי שראו את היד הגדולה כנ"ל) ע"י משה עבדו (כמשי"ת). וזהו כימי צאתך מאמ"צ אראנו לישראל זה נפלאות שני נפלאות זו למעלה מזו והוא ימות המשיח והעוה"ב כנ"ל בענין עם זו קנית וז"ש הפך ים כו' שם נשמחה בו בעוה"ב בגילוי [מ]קרוב מה שהי' בקי"ס באמונה וד"ל.
וזהו ויאמינו בהוי' כו' דבחי' סדכ"ס עצמו שאינו נראה ומושג כלל לא הי' להם רק בחי' אמונה שלמעלה מן ההשגה אבל בהוי' דכתר הי' להם ראי' כנ"ל, ואין זה מתיישב עדיין דהרי א' וירא ישראל כו' הרי הכל הי' להם בבחי' ראי' כו'. אך יובן זה בהקדים ענין א' הידוע במה שא' הגדו"ל הגבו"ר והנור"ארכד דהזכיר וא"ו בנורא ולא בגבור כו', שיש בזה ב'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור