צדקת פרזונו בישראל
רכו, ד
שמתפעלרפא ביראה ופחד אלקי' שהוא בבחי' הגבו' בקו השמאלרפב לעמוד בדין קשה ברוגז וכעס לנגד המנגד בניצוח גדול כמו ימינך תרעץ אויברפג (וכמשי"ת), וההוד שהוא ענף הגבו'רפד בקו השמאל מתכלל באהבה שנולדה בהתבוננו' דבינה בהתהוות מאין ליש היפך בחי' הרוממות. ונמצא שההודאה נמשך מן האהבה והנצח מן היראהרפה שמתחלפים זו בזו כמ"ש במ"א וד"ל.
וזהו ענין אוצר של י"ש שגנוז בלב האדם בפנימיות בהעלם כל בחי' נקודותרפו הפנימי' של י"ש גנוז מאד וצפון בלב ומוח האדם ולא נגלה ונק' תעלומות [ה]לב שלמעלה מן השכל והרצון, והוא בחי' לב נשבר בעומק כנ"ל מצד שיפול בלבו פחד אלקים בלתי יוכל לחטוא בפו"מ [כמ"ש] והי' יראת ה' על פניכםרפז לבלתי תחטאורפח כו' ולעמוד בנסיון כשיבא לידי [איזה] חטא ועון שיסור ממנו מיד (וכמו פחד ה' שנופל בלב כאו"א [בעשי"ת] לשוב בתשובה [שלימה] כמו שיהי' לע"ל שיהי' פחד ה' בגילוי על כל הברואים, וכמו הפרות שנשאו את הארוןרפט כו', שכמו זה ממש יהי' ג"כ בע"שרצ על כלרצא מלכי ארץ כו', [ו]לפי שיגלה מן ההעלם ממל' דא"ס עצמו שהוא בחי' ההתנשאו' [ש]מצד עצמו ממש שנק' מלך מרומם לבדורצב כו' או מלך הקדושרצג וזהו קדוש אתה ונורא שמךרצד כו' בר"ה ויוהכ"פ כידוע). ולהיות כי בשעת המלחמה בניצוח קשה לנצח למנגד צריך להוציא כל כחו הפנימי' דוקא כדרך הנלחמי' יחד, שכאו"א יתגבר על חבירו בכל כח ועוז עד שיבוז בעיניו כל אשר לו ויוציא בזה מפנימי' כחו בשביל ניצוח זה. כך הוא ג"כ בענין ניצוח האדם לנצח ולהתגבר על הרע שבנפשו שנק' יצה"ר כו' שיוציא כל בחי'רצה הפנימי' בזה, והוא גילוי אוצר של י"ש שגנוז ונעלם בתעלומות לבו מצד יראת הרוממות כמו שהוא למעלה שנק' נורא בעצם כו', שבמלחמה זו דוקא אנו רואים שנגלה מהאוצר הגנוז של י"ש שבלבו בהעלם ובא לגילוי גמור בבחי' עומק לב נשבר ונדכה מצד יראת הפנימי' מעצמות הרוממות דוקא, שמכח יראה הגדולה הזאת שנופל פחד אלקים יכול להתגבר מאד ולבער ולגרש הרע או להכניעו בתכלית כנ"ל (אפי' הרע שבבחי' מקיף דיחידה כמו הוללות וליצנות ופר"ע כקליפת פלשתיםרצו שלנגד אור התענוג האלקי באה"ר כו' כידוע בבארות דאברהם שסתמום פלשתיםרצז עפר אחר מותו שהוא בהסתלקות [ה]אהבה אחר התפלה, אבל בבחי' פחד יצחק חפר הבארות בעומק יותר להיות לנגד קליפה דפלשתים ממש, וז"ש וישב יצחק ויחפוררצח
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור