כב, א

כל תעלומות^תתצח כו', וכמו וירא ה' כי רבה^תתצט כו', וכן וישמע ה'^תתק, וכן הכצעקתה הבאה אלי^תתקא ממש וכה"ג א' מחטו לי כמחט בבשר החי^תתקב כו', שמובן מכ"ז ענין גילוי אור אלקי בעולמות אף ביותר תחתון כחלקי דצח"מ וארמ"ע שמשגיח עליהם בפרטי פרטיות בראי' והשגחה דשם הוי' ממש ואין הסתר והעלם לפניו כלל, וכמו שאו'^תתקג שבחכ' פותח שערים ובתבונה משנה עתים כו' ומסדר הכו"מ כו' כרצונו דוקא כגרזן ביד החוצב כו', שלא כדעת האפקורסי' הכופרי' בהשגחה האלקי' הפרטי' ואו' עזב ה' את הארץ^תתקד כו' ויאמרו לא יראה^תתקה [יה] ולא יבין אלקי יעקב כו' כי רם על כל^תתקו כו' שמרומם ונשגב בבחי' מקיף עליהם, ובאמת גם בדבר אלקי' שבא בצרופי אותיות הטבע ממש שם דוקא מאיר מבחי' מקור הראשון דחו"ב ומדות דא"ס שבאצי' וקשורין כולן במקורם הראשון בלי שינוי כלל וכלל כנ"ל. וזהו ראובן שמעון לוי חד"ר^תתקז לאנהגא בהון עלמין^תתקח כו' ע"פ משפט התורה דוקא, כמ"ש השופט כל הארץ^תתקט כו' מלך במשפט^תתקי דאוריי' כו' וכמ"ש יושב ודן יושב וזן^תתקיא כו' וכמו כי לא שלם עון האמורי^תתקיב עד הנה כו', שמשפט הזה הוא בחי' ישראל ויעקב והשבטים שהוא תושב"כ ושבע"פ כנ"ל וד"ל.

[לא] והנה מעתה יש להבין ענין ב' העליות שאחר ב' ירידות הנ"ל והוא כמ"ש אנכי ארד עמך כו' ואנכי אעלך גם עלה כנ"ל, דהנה מבואר למעלה בענין ב' ירידות דח"ע שבראש שנק' בחי' ישראל העליון לי ראש כו' שזהו הא' במדו' דח"ע היורדי' ונמשכי' במח' דבינה בה"א עמ' לא ּ עילאה בעלמא דאתכסי' (כמו אוי"ר שכליי' שכלולי' במח' דבינה בפנימי' וחיצוני' שהן יש"ס ותבונה כו') והב' ביריד' של המדות דיעקב וישראל בדיבור שז"ש כאן ואלה שמות כו' כנ"ל, ולנגד זה הן ב' עליות העלי' הא' מירידה השני' דבחי' הדיבור שיאיר בו גדלות הח"ע ומדו' דתורה אור כמו במ"ת וגם בחיצוני' כאותות ומופתי' שעשאן משה בבחי' הדיבור כמ"ש ואתה תהי' לו לאלקי'^תתקיג וכתי' ראה נתתיך אלקים לפרעה^תתקיד כו' וא"כ הרי הי' ירידה זו בשביל העלי' כמ"ש ואנכי אעלך שהוא עלי' הא' דמ"ת פב"פ בקול ודבור כנ"ל. ומ"ש גם עלה זהו עלי' הב' בכלל נגד ירידה הא' שא' בפ' ויגש ואלה שמות בנ"י כו' שהוא ירידה דאור דח"ע בבינה ומח' שנק' מיצר מ"י דבינה (שהוא פלג אלקי'^תתקטו מי אלה כו' כמ"ש במ"א), ועלי' הזאת שמדו' דח"ע שבראש עולי' גם ממיצר וצמצום דמח' דבינה, שזהו ענין העלא' המדות למעלה

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org