ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מג, ב
שהרי מיד שחטא אדה"ר בעה"ד גורש מג"ע ונתקללה האדמה בעבורו כמ"ש קוץ ודרדריא כו' ואח"ז בימי אנוש הוחל לקרוא בשם ה'יב כו' עד חנוך שהי' עליות העולמות על ידו כמ"ש ויתהלך חנוך את האלקיםיג כו' (כמשי"ת בסמוך), וכן הי' ירידה עוד בדור המבול שרבה רעת האדםיד והי' עלי' ע"י נח ובניו כו' וחזר להיות ירידה ע"י דור הפלגה כו' עד אברהם שהי' עליות כל העולמות ע"י וחזר וירד בימי ישמעאל ועשו עד יעקב ובניו ירדו ג"כ מצרים וגלה שכינה עמוטו עד מ"ת שהי' עלי' גדולה ע"י משה וחזרו לירד בחטא העגל ובחטא מרגלים עד לוחות האחרונותטז שהי' עלי' קצת כו', וכן בימי יהושע והשופטים הי' עליות וירידות עד דוד ושלמה. ואח"כ הי' חורבן בהמ"ק ראשון וחורבן ב"ש כו' עד גלות האחרון הזה שהן שיעבוד ד' מלכיותיז בכללות כידוע. וכל זה לפי ששמיטה זאת שאנחנו בה היא מבחי' הדין והפחד בחי' הגבורות, הגם שכלול גם מחסדי' אבל חוזר מיד להיות בבחי' הדין לפי שכח הדין גובר ביותר ונמשך בחי' פסולת הגבו' הנק' גבורות קשות ביותר, ע"כ רוב שמיטה זו הכל בבחי' ירידות וצמצומים (כמו שא' כי כלינו באפך שתה עוונותינו לנגדיך כו' כי כל ימינויח פנו בעברתך כו' וכמ"ש במ"א). והכל כדי לתקן ולברר עה"ד טו"ר שאין מיתוק הדין אלא בשרשויט בבחי' הגבו' כמו יסורים ממרקיםכ כו', והוא ענין כל הצרות רבות ורעות בכל משך שמיטה זו כו', עמ' 120 ּ אבל שמיטה הראשונה הי' הכל בבחי' החסד וטוב העליון ולא הי' שם בחי' דינין וצמצומים וירידות כלל וכלל, וע"כ מעלתה גבוה מאד נעלה משמיטה זו גם מהיותר עליון בכללות ומכל פרטי ההשתלשלו' דאבי"ע דשמיטה זאת גם מן המקיפי' ופנימי' כו', דגם מקיפי' דע"ס דאבי"ע יש בהן עליות וירידות כמו מחול לשבת וג' מועדים כו' וג' תפלות בכל יום כו', וגם משתנה מעת לעת כמו והימים ימי בכוריכא כו' מבחי' גבורות דאימא דאית יומין לטב ואית יומין לבישכב כמ"ש למה אירא בימי רע כו' וכן אשרי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור