להבין שרש ענין פסח ומצה
קה, ד
ממילא ומאליו פתאום יתנענעו במהירות עצומה כנ"ל בלי הכנה כלל ברצון ומח' שבמוח כשאר התנועות וכנ"ל, כי הרי מיד שיבא השמחה בלבו פתאום תומ"י יתנענעו הידים בסיפוק ממילא ומאליהן או בריקוד ברגל כו', וכמו"כ בהיפוך כו' באיזה בשורה רעה שהוא צער גדול שנוגע לעצמות חיי נפשו יספוק בידיו ג"כ באופן של עצבות ובכי' מעוצם היגון ואנחה כמו המתאבל על המת פתאום וכה"ג מאיזה היזק וצער כשריפת כל הון שלו וכה"ג. וכל הסיפוק הוא בידים דוקא (לפי שהידים בסופן הן שרשם במקיף דיחידה שלמעלה מראשושצושצה ). ושרש הענין הוא לפי שכמו שיש כח המחברשצז לעצם הנפש שבמוחי' דחו"ב למדות שבלב וכל האברים שזהו בבחי' נר"נ שבמוח ולב כידוע, כך יש חיבור עליון יותר והוא לחבר לעצמות הנפש דבחי' מקיפים דחי' יחידה שנק' צלם הנפש שלמעלה מנר"נ שבמוח ולב כו' [ו]למעלה גם מן הרצון שמורכב במוחי' כו', ונק' התפעלות עצמיות הנפש כנ"ל, שזהו שמחת הנפש בעצמה ומהותה ממש עד כלותה כו' כשמחת הנפש בשרה מבשורת יצחק עד שפרחה נשמתהשצח כו' וכמו ותחי רוח יעקב ממש מבשורת יוסף וכה"ג, שמזה יבא התפעלות השמחה ביתר מכפי המדה המוגבל במוח ולב אשר לא יכילנו כלי המוח וכלי הלב כלל ואז יושלח עמ' 398 ּ תומ"י בלי עיכוב כלל התנועה בסיפוק בידים ממילא ומאליו כנ"ל בלי הכנה ברצון ומח' במוח כלל כנ"ל, לפי שמה שלא יכ[י]ל המוח והלב, הוא שנעשה בתנועה זו דסיפוק בידיו דוקא לפי שבידים יש הארת אור המקיף דיחידה שלא [יוכל] להתיישב כלל במוח ולב, כידוע בענין נשיאת כפים שהוא למעלה מראשושצט כו', כענין המאמר דרישא דמלכא בחו"ג אתתקןת שהן בידים דוקא (כמשי"ת). וא"כ הרי רוחניות התנועה שבידים בסיפוק הוא הנמשך דרך העורקי' דוקא ששרשם במוח החכ' וברוח החיים שבלב, וע"כ מגודל החדוה הרוחניות פתאום שבחה"י שבלב ברוח החיים שבא מעצמות הנפש ממש כנ"ל עד שלא יכילנו המוח והלב כלל כנ"ל מיד יתפעל ויספוק בידיו בלי שהי' כלל אפי' רגע קטנה, ואין זה כ"א שגם רוחניות המוח דחכ' ורוח החיים שבלב לא יכילנו ע"כ נשלח בעורקי' דקים שבידיו דוקא לעשות הסיפוק הזה בפו"מ. ודוקא לכל[י] הידים יותר מכל האברים, כי יש בהן שרש כח הרוחניות דעצמות הנפש דיחידה כנ"ל, ע"כ הן קרובי' יותר לקבל התפעלות השמחה דנפש עצמה באופן כזה דוקא שהוא בתנועות משונות כאלה דוקא להכות כף אל כף זה על זה, שיש בזה אופנים שונים גם בשמחת הנפש שהוא להרים קול רינה לבד או לרקד גם ברגל ולהניע הראש והגוף כמו דוד מפזז ומכרכר בכל עוזתא מרוב שמחת הנפש עצמה כו'. וכמו"כ תנועת הרקידה ברגליו פתאום ע"י התפעלות הרוחניות שבמקיף דמוח ולב כנ"ל אינה באה לאדם כ"א כאשר תגבור ההתפעלו' בעצמות הנפש ביותר מכפי המדה דמוח ולב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור