צדקת פרזונו בישראל
רלו, א
ביותר כמו שירחם על [ה]בריות השפליםתתסה ביותר כי בחי' עו[מ]"ר ועו[מ]"ת שוין לפניו ממש כמו המגביהי לשבת המשפילי לראותתתסו [כו'] בשמים ממעל ועל הארץ מתחתתתסז בשוה ממש, להיותו מובדל בערך מהיות גם מקור למקור דקו"ח במקיפים ופנימי' בכו"פתתסח כו' להיותו למעלה מבחי' מעלה ומטה ולזאת בחי' מעו"מ שבקו"ח שוין ממש וד"ל. ואדרבה כל הקרוב קמי' ממש יותר כלא יחשב מאחר דמהתתסט שאין לו שיעור למעלה בעילוי אחר עילוי היינו שיותר מובדל ומרומם בהפלאה והבדלה כו' ולכך יהללוך סלה כו', א"כ כל העולה יותר יותר יבא לבחי' העדר ההשגה בביטול במציאות יותר כנ"ל דגם אור צח כו' (כמו אור המקיף דכתר אע"פ שנק' מקיף לחכמה בעלותו למעלה יותר נעשה בחי' צמצום דאו"פ כידוע בז' עליות דהוי' הוא אלקי'תתע בעולם העליון ממנו כו', וע"כ אנו רואים שכל הקרוב קרוב יותר לאור פני אלקי' כמשה [ש]הי' בביטול דמ"ה בעצם יותר כו'). ולפי"ז נמשך בחי' הר"ר שמצד רוממות אמיתי' עצמותו ית' על כל העליונים כמו [על] התחתונים, לזה אנו או' אחר המלך המרומם לבדו כו' אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו להיות אדון עוזינו כו' עד משגב בעדינו פי' ברחמיך הרבים דוקא, כי סיבת הר"ר הללו לא נודע ומושג בעולמות כלל אף לעליונים מצד הפלאות והבדלת הערך ביותר ע"כ אומרים ברחמיך הרבים שלא נודע הרחמנות רק לו ית' לבדו, עמ' שדמ ּ ומבחי' ר"ר שבעצמ[ו]' ממש יומשך עלינו בבחי' מקיף בהעלם, כמו רחמי האב על התינוק ובהמה שאין בהם דעת להכיר הרחמנות אשר עליהם מצד שפלות ערכם והאב ברוממות החכ' והחסד שבו יראה וידע הרחמנות שעליהם וירחם עליהם. וכך למעלה מרחם על הבריות השפלים בבחי' מקיף בהעלם עליהם וכן גם עולמות העליונים לפי שאין ערך כלל בעליונים כמו בתחתונים מטעם הנ"ל. וזהו רחם עלינו להיות אדון עוזינו וצור משגבינו [כו'] שהן ד' מיני מקיפיםתתעא העליונים מאצי' לבריאהתתעב שבאים בהתלבשות בהעלם ע"יתתעג נש"י בבחי' מקיף ומגן ומחסה עליהם כמו צור וחומה להצילם מן הקטרוג למעלה ברוחניות עד שנק' משגב בעדינו בנשמות שבגופי' גשמיי' בעולם העשי' להגן עליהם מכל אויב ומשחית בגשמיות וד"ל.
והנה בחי' המשכת ר"ר הנ"ל הוא שנק' בשם מקיפים העליונים שנמשכים למטה לשמירה ולהגין כמו החומה המקפת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור