ממקור כל המקיפים שהוא לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כו' עד בצור ירוממני כו') (והיינו מה שבמ"ת הנסתרות נעשו נגלות שהוא בחי' סתים דאורייתא שנק' נסתרות ונפלאות באו בגילוי בי' הדברות שזהו גם בחי' התוה"ק שא' ואהי' אצלו אמון מופלא ומוצנע בא בבחי' גילוי ממש כנ"ל בענין סוס כו').
ובזה יתורץ הסתירה שיש בענין קי"ס בין הזהר וכתבי האריז"לתתיג, שע"פ דעת הזהר הי' בבחי' ההעלאה דאו"ח מלמטה למעלה דוקא (שזהו כמו בקיעת המסך מבריא' לאצי' מלמטה למעלה) כמ"ש במ"א דכד סליק ימא גלגלוהיתתיד כו' שזהו שנעשה מבחי' גילוי העלם כו' כמ"ש במ"א (בש"אתתטו ), ולפ"ד האריז"ל הי' בקי"ס גילוי ירידה והמשכה דאו"י מלמעלה למטה כו' (שזהו בקיע' המסך מאצי' לבריאה מלמעלמ"ט דוקא) וע"כ ראתה שפחה על היםתתטז מה שלא כו' [כמ"ש זה אלי לנוכח] (כמשי"ת). ובאמת אין כאן מחלוקת כלל דשניהם אמת שהי' בבחי' ההעלא' דאו"ח בתשובה שלימה כנ"ל עד שהיו בנ"י בביטול המציאו' בשתיקה לגמרי כנ"ל בפי' דעת הזהר, וגם זה אמת שהי' בחי' ירידה דאו"י מלמעלה למטה דוקא שנעשה מהעלם עצמו גילוי כמ"ש הפך ים ליבשה כו' כנ"ל (שיותר נוטה כפ"ד האריז"ל) וכמ"ש זה אלי כו' והוא מפני שהי' גילוי א"ס למטה כמו למעלה ממש כנ"ל וכמו שיהי' בעוה"ב וע"כ ראתה שפחה על הים כו' וכמו שיהי' לע"ל שיראו כ"ב ו[יהי'] פחד ה' על כל הברואי' למטה כמו למעלה ממש, וזהו מפני שהי' הכנה למ"ת דוקא שיבא בגילוי למטה ולמעלה בשוה באותיות התורה כנ"ל. וזהו אז ישיר משה ובנ"י שזהו בחי' או"י ואו"ח יחד כנ"ל הגם שהן ב' הפכים נתכללו יחד ולכך הי' קי"ס הכנה למ"ת דוקא לפי ב' הדיעות הנ"ל משום דהא בהא תליא דוקא והיו לאחדים ממש מטעם הנ"ל וד"ל).
וגם עכשיו יש בכל יום ענין הנ"ל בקי"ס ומ"ת שזהו ענין התפלה והתורה, שהתפלה בבחי' או"ח דרךתתיז לבך כו' (רק לא כקי"ס שא' ואתם תחרישו"ן אלא כמו נפ"א בשתיקה לגמרי כמ"ש במ"א ע"פ והאיש עמ' 520 ּ משתאה מחרישתתיח כו'), ומצות ת"ת בבחי' או"י והא בהא תליא דוקא כידוע (וזהו שרמזו רז"ל ע"פ ביום ההוא יהי' מצילות הסוס קדש לה' כל מה שיהי' הסוס רץ ומיצל כו', דהנה מבואר במ"א בענין ת"א הרציםתתיט כו' וכמבואר למעלה שיש בכח של האותיות דסוסים להעלות לרוכב ולנשאו למקום רחוק לנצח לאויבו להשיג שלל רב ממנו ברדיפתו ומרוצתו בכח וגבו' הסוס דוקא כו', וכך הוא בבחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור