להיותו למעלה מן המות שנמשך ע"י הנחש כחטא עה"ד טו"ר כו'), (וכך הוא ענין האות השני במה שנעשה ידו מצורעת כשלגרנ וישב ידו אל חיקו ויוציאה והנה שבה כבשרורנא, דידוע בבחי' צרעת שבנגעים שהוא שורש יניקת החיצונים להיות שם הסתלקות אור אבא שהוא החכ' דאדם וכמ"ש בתרגום צרעת סגירורנב דנהורא עילאהרנג כו' כמ"ש במ"א באריכות, וציוה לו להשיב ידו לחיקו ויוציאה והנה שבה כבשרו להורות שגם הטמא טהור יהי' כמ"ש מי יתן טהור מטמארנד לא אחד דלגבי פנימי' ח"ע ששם עצמו' אוא"ס ממש גם הנגע יהפך לענגרנה כו' וכנ"ל וד"ל (ולהיותרנו קליפה דנגע צרעת באדם קשה יותר מקליפה דנחש ונק' נגעי בנ"ארנז, ע"כ א' ואם לא יאמינו לךרנח לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון כו'רנט, ואם לא יאמינורס בשני האותות האלה ולקחת ממימי היאור כו' שהוא אות גמור על ליקוי שרשי יניקות פרעה ומצרים מנהר נילוס שנהפך לדם ביבשת כו' ולא יתנשא לומר לי יאורי כו' וכנ"ל שבזה הי' כללות המופתים וד"ל.
[י] והנה בפ' וארא בשליחות ששלח ה' למשה ואהרן לפרעה אמר כי ידבר אליכם פרעהרסא תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין כו' עד ויבלע מטה אהרןרסב את מטותם, ויש להבין בזה למה לא עשה אהרן גם זה שיהפך התנין למטה כמו שציוה למשה ויהי למטה בכפו, אשר ודאי החרטומים לא היו יכולים לעשות כן, וא"א לומר דלגבי ישראל הוצרך להראות להם האות שנהפך הנחש למטה עמ' 118 ּ להיות בלי פירוד כלל גם ברוב הצמצומים כנ"ל ולא לפרעה ומצרים, הנהרסג לפרעה הי' צריך להראות ביותר שלא יהי' בבחי' פירוד מאלקות ולא יאמר לי יאורי כו'. אך באמת גם זה עשה אהרן לפני פרעה שנהפך התנין למטה שהרי א' ויבלע מטה אהרן את מטותם, דהיינו אחר שחזר ונעשה מטה כפרש"ירסד, וא"כ גם החרטומים עשו כן שנהפך תנינים שלהם למטה כמ"ש ויבלע מטה אהרן את מטותם כו', אלא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור