כדי שיוכלו האבות להיות בחי' מרכבה לעצמו' אא"ס שלמעלה מכל ההשתל' זהו שא' וארא אל אברהם עמ' צ ּ שנתגלה שם הוי' גם לאברהם כו', אך דוקא אחר בחי' היחוד דשם הוי' בשם אלקי' כמ"ש לו אני הוי', אני אלקי' הוא הוי' דהכל א' כנ"ל, אז הוא שהי' יכול להתגלות באוי"ר ורחמים דאבות שיהיו בבחי' מרכבה לגביו, אבל קודם היחוד דשם הוי' באלקי' לא הי' אור שם הוי' נגלה לאבות להיות לו בחי' מרכבה ממש רק בשם אלקי' לבד וד"ל.
ומעתה יש להבין מ"ש וארא אל אברהם באל שדי דוקא (ולכאו' [הרי] אנו מוצאי' שרוב התגלו' אלקות לאבות הי' בשם אלקי' ובשם הוי', רק פ"א בהיותו בן צ"ט שנה א"ל אני אל שדיקב התהלך כו'). אך הנה הענין הוא דבחי' שם זה דאל שדי הי' בחי' ממוצע לחבר ולקשר לגילוי אוא"ס שבשם הוי' באלקי' בכל עת התגלות שם הוי' ואלקי' באבות, וז"ש וארא אל אברהם כו' מה שארא ואתגלה בשם הוי' לאברהם כו' זה הי' ע"י שם אל שדי דוקא שהוא בחי' הממוצע המחבר ומביא להיות בחי' התגלות שם הוי' באבות אברהם ויצחק כו' וד"ל. וטעם הדבר למה הוצרך לבחי' ממוצע זה דשם אל שדי כו', הענין הוא לפי שבאמת הגם שהאבות הן המרכבה ממש בבחי' ביטול במציאו' ממש במס"נ האמיתי עד שעלו ונכללו בהוי' אחד ממש והיו מרכבה לבחי' חג"ת דאצי' כנ"ל. עכ"ז הרי היו נשמות שלהם בבחי' הבריאה מאין ליש בבחי' גבולקג, וידוע שאין ערך כלל לנברא עם הבורא ית' שהוא בלתי בעל גבול כלל (וגם שם אלקים המצמצם למטה ומפסיק בין אצי' לבריאה אינו מסתיר לפניו כלל כנ"ל באלקי' דצמצום הראשון), וא"כ האיך הי' אתעדל"ת בהעלאת מ"נ דעובדו' דאברהם איש החסד למטה בבחי' גבול מעורר אתעדל"עקד בבחי' שם הוי' שבחסד דעצמו' המאציל שהוא בבחי' א"ס ממש. כי חסד ואהבה דאברהם אע"פ שנק' אוהביקה רחימא דמלכאקו כמ"ש בזהר הרי מ"מ היא גבול בנשמתו שהיא בחסד דמל' דבריאהקז, ואיך יהי' מזה החסד או האהבה המוגבלת אתעדל"ע בחסד ואהבה בעצמו' המאציל שהוא בבחי' א"ס ואיך נק' בשם מרכבה, וכן בפחד דיצחק ורחמים דיעקב כו'. אלא צ"ל בהכרח שיש מי שמחבר ומקשר לאתעדל"ע שבאצי' להיות מתעורר מאתעדל"ת שבבחי' גבול כו', ולזה א' וארא אל אברהם בבחי' ממוצע לחבר ולהמשיך שם הוי' בחסד דאברהם וכן בפחד יצחק כו' להיות בבחי' מרכבה ממש, והוא בחי' אל שדי דהיינו בשם זה דא"ל אל"ף למ"ד שהוא בבחי' החסד דוקא כמ"ש חסד אל כל היוםקח, ואל זה מלובש בשם שדי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור