המצותרפז ברוחניות למעלה באצי' כמ"ש במ"א). וז"ש אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי' שיצוה להם שיהי' בהם הכח ועוז לשמור דרך הוי', וכל שמירה הוא במח' וכוונה ורעותא דלבא באוי"ר ודביקות אמיתי' להיות עי"ז תוס' אור בשם הוי' דאצי' כמו במצות העליונות בשם הוי' דאצי' עצמו שנק' מצות["י] וכן או' שקדשנו במצותיו כידוע שה' מניח תפילין ומתעטף בציציתרפח ועושה צדקהרפט כו' שזהו הנק' דרך להוי' דאצי' שנמשך מן העצמו' דא"ס דוקא כמ"ש דוד בפקודיךרצ כו' אביטהרצא אורחותיך וכידוע.
אך העיקר הוא בחי' המעשה דמצות בארץ בגשמיות גם בלא כוונה וטעם וכמ"ד מצות א"צ כוונה לפי שנתחב"סרצב דוקא כמ"ש סוף דבררצג כו' וכמו משל המרכב' שנושא לרוכב, כך מעשה המצו' מצד עצמ[ה] יש לה שרש בעצמות יותר מן הכוונה וטעם שבה כנ"ל ונושא לרוכב שהוא הכוונה והטעם למעלה במהו"ע ית' שאין ביכולתו להגיע שם בכל אוי"ר ודביקות כלל. וז"ש לעשות צדקה ומשפט כידוע שכל המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי'רצד לנו כי כו' והיינו כאשר המצות נעשי' בפו"מ דוקא שנק' מצות המלךרצה ואז נק' צדקה בה"ארצו דגם שע"י הכוונה ורעותא דלבא נמשך תוספת אור באצי' (וע"כ משכנו בגעה"ערצז ), אבל העיקר הוא בהגיע אור השפע למטה בעשי' בפו"מ שלזה נק' צדקה בה"א כמו שעיקר הצדקה הוא כשנתקבל במקבל בפו"מ וכמ"ש אל יתהלל חכם בחכמתורצח שהן כוונות המצות כו' כ"א בזאת כו' השכל וידוע אותירצט ממש ע"י מעשה המצות לעשות חסד ומשפט וצדקה בארץש דוקא כי באלה חפצתי שנתחב"ס שאדוקא שבסוף מעשה בלא כוונה נעוץ תחלת הכל שנק' חפץ ותענוג הפשוט ועצמי שבלתי נגלה גם באור דח"ע כו', והוא בחי' סדכ"ס דלמת"ב כלל כנ"ל שיהי' מזה דוקא אתעדל"ע בעצמותו ממששב להיות זורע צדקות באורות עליונים דאצי' מפנימית עצמותו ממש כמו להאיר תוספת אור חדש בשם הוי' דח"ע דאצי' מבחי' חכמתו העצמיי' ממש בשם הוי' דחכ' דאצי' ע"י מצות ת"ת למטה דוקא, וכן ע"י מצות צדקה למטה [דוקא] נמשך מעצמות ופנימי' החסד דא"ס בחסד דאצי' וכה"ג בשאר המצות כציצית ותפילין בהמשכות המקיפי' דמוחי' דחב"ד כו' שלא הי' אור כזה [כלל] ע"י מצות הרוחניות באצי' וכן ע"י כוונה וטעם שבמצות כמ"ש (בפ' לך לךשג ). וזהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור