שמשא הוא כו', וביאור הדברים ידוע בפי' כי שמש ומגןקסח הוי' אלקים דהוי' נק' שמש ואלקי' הוא מגן ונרתק לשם הוי' כידוע, ובחי' העמל שתחת השמש זהו לעשות היחוד בהוי' ואלקים כנ"ל כמו שהיו האבות עושים יחוד עליון זה תמיד ע"י שם שדי כו' כנ"ל, וע"ז א' מה יתרון לאדם בעמלו ש[יעמול] תחת השמש שאין זה רק לשפע העולמות כנ"ל, אבל עמלא דאורייתא שהן קיום התו"מ שלנו לעילא מן שמשא הוא והיינו בחי' שמי הוי' שם עצמותוקסט ית' ממש, כמו מצות הוי' דתפילין שלנו שהן כתפילין דמארי עלמא כו' (ולא כמו עובדא דיעקב במקלות שפצלקע כו' דאע"פ שהי' בכוונה א' באותו יחו"ע דתפילין כמ"ש בזהר, עכ"ז אין בו מצות הוי' שבעצמו' ממש רק בתפילין שלנו דוקא. וכה"ג בכל המצות שקיימו האבות ברוחני' דאצי', כאברהם שקיים כל התו"מ שברוחניותקעא כידוע, עכ"ז שמי הוי' [ד]עצמו' לא הי' בזה רק במצות גשמיו' שניתנו לנו במ"ת דוקא, לפי ששרשם מתרי"ג ארחיןקעב וי"ג חוורתיקעג דע"י שהן באוא"ס עצמו, שע"כ א' דוד רחבה מצותך מאדקעד בבחי' א"ס עצמו ממש, שזה לא נודעתי לאבות כ"א במ"ת, שא' אנכי שרש רמ"חקעה ולא יהי' לך שרש שס"ה ל"ת בגשמיות דוקא ואז הי' גילוי פנימי' דשם הוי' העצמי כמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכםקעו, אבל לאבות שמי הוי' לא נודעתי להם) וד"ל.
ואחר כ"ז יובן ענין התשובה על שאלת משה למה הרעות לעם הזה כו' מה זו תשובה לזה במ"ש וארא אל אברהם כו', דהנה ידוע בענין והחיות רו"שקעז כו' דלפ"ע בחי' הרצוא מלמטה למעלה כך ערך בחי' השוב מלמעלה למטה דרוח אייתי רוחקעח כו'. דאם בחי' הרצוא מלמטה למעלה הוא בבחי' ההסתלקות והעלי' למעלה מעלה ביותר, ודאי כן לפ"ע יהי' בחי' הירידה וההמשכה דבחי' שוב מלמעלה מעלה ממקום ומדרג' העליונה עמ' 186 ּ וגבוה ביותר ברוממות העליון ביותר (וכמ"ש במ"א בענין והנה אנחנו מאלמים אלומים והנה קמה אלומתיקעט כו' שהעלאת מ"ן דיוסף צ"ע הי' למעלה יותר ע"כ הי' המשכתו מלמעלה מעלה יותר, כענין שמים לרוםקפ וארץ לעומק שמעמ"ת יותר יעלה לעמ"ר יותר כו' וממקום שעלה לשם משם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור