צדקת פרזונו בישראל
רלח, ד
אך הנה ידוע דשרש רו"ש שעולה מלמטלמ"ע מן המקבל אל המשפיע נמשך מבחי' מטי ולא מטימב, מטי תחלה ואח"כ לא מטי התפשטות תחלה ואח"כ הסתלקו' (כנשימה שבחוטם כו' בהקיץ כו'), וכמו ורוח אלקי' מרחפת נוגע ואינו נוגעמג כו' שזהו מן המשפיע אל המקבל דוקא שנמשך בבחי' החסד תחלה, כמו שרואים בחוש בתיאובתא דדכורא לגבי נוק'מד הגם שהוא באש וחום התאוה, אבל נמשך כמים בהתפשטו' [ו]מדובק באהבה כמו וימינו תחבקנימה כו' ואח"כ הנשיקה בהתלהבות העולה מהבל הלב. וכמו"כ בשעשועי' דאב לבנו יחידו שמחבקו ומנשקו שזהו עיקר התענוג והשעשועיםמו דזהו חו"ג שבתענוג העצמי (בל"א דער קוועל אין תענוג כמו ברו"ש דאהבה שבלב), כידוע ומבואר במ"א בענין השעשועי' ב' פעמי' ש"עמז דהיינו חו"ג שבתענוג. כי פי' ש"ע לשון הטייה והזזה ממקומו וכמו וישע ה' אל הבלמח כו', וכמו הנענוע שמנענע א"ע בבחי' רו"ש עלי' וירידה, אמנם הטי' והתפשטות התענוג (בל"א צו זיך) תחלה ואח"כ ברשפי אש להב תענוג העולה למעלה (פון זיך), וכנראה ענין עצם השעשועי' דתענוג דמשפיע שכלול מחו"ג באופן זה דוקא עמ' שמח ּ כמו כל תענוג[י] עוה"ז שיתענג ומשתעשע כמו בכלי יקר ואבני חפץ או מרחיצה וסיכה וכל מיני מעדנים וכה"ג). אבל בתשוקה והתענוג של המקבל למשפיע כתיאובתא דנוק' לדכוראמט בא תחלה ברשפי אש דהסתלקות בחי' גבורה שבתענוג, שהוא בחי' הצמאון שבתשוקה וחמדת הלב חוץ ממנו (כמו נכספה וגם כלתה נפשינ ), והיא תשוקת האשה אל אישה כמ"ש ואל אישך תשוקתךנא שהוא בחי' אש העולה כרצוא הנ"ל ואח"כ מתיישב בה התשוקה והעונג, וכמו אתבסמת נוק'נב דעביד נייחא לה כו' כמ"ש במ"א. ונמצא דרו"ש שבמקבל נעשה מן בחי' מטול"מ דמשפיע בהיפוך, שמבחי' רצוא דמקבל נעשה בחי' שוב במשפיע ומבחי' מטי דמשפיע נעשה רצוא דמקבל וכה"ג וד"ל.
והנה [ה]דוגמא מזה מובן באוי"ר [ש]במצות ת"ת דאורייתא בלא דו"רנג לא פרחא לעילא, וכידוע שזהו היפוך בחי' אוי"ר שבתפלה בבחי' רו"ש שהוא כמו בחי' [ה]צמאון דבחי' או"ח דמ"ננד דנוק' לדכורא כנ"ל. אבל בעסק התו' שזהו בחי' ירידות האור והשפע מ"ד דדכורא לנוק', שהוא דבר ה' ממש בתנ"ך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור