אתם אפי'רפא כו' וכמ"ש במ"א. ונמצא ע"י לימוד התורה נעשה בית קיבול למ"ש העליונה דמל' דאצי' שבתושבע"פ כו'. וזהו הנק' מ"ש שלימה [רק קודם התפלה בשומו הטלית שהוא פרישו דמלכות שמיםרפב דלעילא כמו שום תשים עליך מלךרפג כו' היינו רק התחלת הקבלה של מ"ש שלימה] הזאת, והוא ע"י מרירות והכנעת הלב ביותר כנ"ל שנעשה בחי' כלי ריקן אמיתי להיות מחזיק בחי' מ"ש בתכלית הקבלה והוא רק לקיים מצות המלך לבטל כל רצונו נגד רצונו כמו בטל רצונךרפד כו', והוא בחי' מדת מל' בחיצוני' שנק' מצות המלך לקיים מצותורפה בלבד ואח"כ אחר התפלה יהי' בית קיבול פנימי' מ"ש שבדבר המלך בגזירת רצונו כשמדבר דבר ה' זו הלכהרפו שהוא כמצוה בשם המלך ממש בביטול גדול כנ"ל. וזהו והתו' והמצוה כו' תושב"כ ותושבע"פרפז כו' אבל מצוה דתושבע"פ נמשך ע"י קבלת עומ"ש בתחלה בעטיפת הטלית דוקא וד"ל.
(ז) והנה הגם שבתו"מרפח המלך הנ"ל שהיא בחי' מל' בקבלת מ"ש שלימה בחיצוני' ובפנימי' קודם התפלה בעטיפת הטלית ואח"כ התפלה בלימוד תושבע"פ מל' קרינן לה כו' הרי נק' י"ס סופא דכ"ד שבאצי' כו', ועכ"ז הרי יש בזה דוקא מבחי' תחל[ו]ת כל התחל[ו]ת דפנימי' הכתר בכלל וכמאמר נעוץ תחב"ס וסוב"תרפט כו' דוקא וכמ"ש סוף דבררצ כו' את האלקי' ירא ב[קבלת] מ"ש שלימה בתושבע"פ ואת מצותיו שמור לקיים מצות המלך כו' כי זה כל האדם דוקא מבחי' בעה"ר שנק' תחילת הכל שמשם נמשך פנימי' הרצון והתענוג שבמהו"ע ממש והוא ענין עושי רצונו כו' כנ"ל במ"ש לעושי רצונו עאכו"כ כו'. והטעם הוא כידוע בענין [מדריגות] דו"ר ורו"דרצא שיו"ד דיר"ע מקבל מסוף הכל דחילו תתאה דהכנעה וביטול הרצון בק[עו]מ"ש היא העולה למעלה [מ]פנימי' הרצון שנמשך מבעה"ר, וראי' ממ"ת כשאמר[ו] רצבנעשה שמזה נמשך גילוי אור בפנימי' הרצון והתענוג באנכירצג כו' (והוא מ"ש נאום דוד בן ישירצד הקים עולרצה כו' שנק' כתר ש"ט שעולה על ג' הכתריםרצו דכתר תו' וכתר כהונה וכתר מל'. וז"ש אז ראה ויספרהרצז כו' עד ויאמר לאדםרצח הן יראת ה' היא חכ' כו'רצט וסו"מ בינה, וע"כ א' ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראהש כו') וד"ל.
ובכ"ז יובן מ"ש ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כו', דהנה יש דרך קרובה ביותר לבא למדרגה לפנימי' הכתר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור