כמו גילוי האותיות דשכל שבא למדות בשינוי המהות להיות מקור למדות וכן מרצון לשכל (שזהו בחי' קרומא דאויראקה המפסיק בין כתר לחכ' כידוע וכן מיצר הגרוןקו בין שכל שבמוח למדות שבלב וכן חצר הכבדקז כו'). וכך גם [ב]כללות חיות הנפש בגוף בא בשינוי המהות שנק' הארה דהארה לבד והוא מה שמחיצוניות וגשמיות דרוחניות עצם הנפש הוא שנעשה מקור לחיות האברי' בהתלבשותו בדם הוא הנפש בחי[ות] גשמי (וכמו"כ מגשמיות דכח הצומחקח הרוחני נעשה רוחניות הצמיחה בעשב כמ"ש במ"א), שזה א"א להיות כ"א ע"י צמצום דוקא, וצמצום זה אע"פ שהוא מבחי' הגבורות להעלים ולהסתיר העצמו' מ"מ אדרבה זהו עיקר בחי' החסד והטוב, והוא שמצד טבע הטוב להטיבקט למקבלי' ע"כ מצמצם ומשפיל א"ע להמשיך השפע בשינוי המהות כפי ערך המקבלים כידוע. וכך הוא למעלה זהו ענין בחי' החסד וטוב האלקי שבעצמו' כי חפץ חסד הואקי וטוב ה' וצדיק ע"כ מצמצם א"ע בבחי' ירידה גדולה כזו להיות מקור לעולמות להחיותם מאין ליש בבחי' הארה דהארה מריש כל דרגין שלפני האצי' עד סוף עולם העשי' בהתהוות דצח"מ וד"י הגשמי' כנ"ל, וכמו שהנפש בעצמה למעלה הרבה מבחי' חיות גשמי דגוף ואברים עמ' רלג ּ ועכ"ז יורדת ומתצמצמת להתלבש בדם הוא הנפש הטבעיות שמחי' חיות גשמי לכל אבר כטבעו (ואמנם למעלה אע"פ שנק' חי העולמיםקיא וכן או' צור חיינוקיב כו' לחיי הנשמות הוא רק שם המושאל כמו שנק' כהפב"נ שאין זה [כ]כח פועל האדם שיש לו יחוס וערך עם הפעולה כו', דא"כ הרי יש שינוי בין קודם הבריאה לאח"כ וגם יש התפעלות כו', וגם הי' ראוי שיהי' גם הפעולה בלתי גבול ככח הפועל האלקי כו' וכידוע קושי' הפלוסופי'קיג בכל זה. אך באמת אין שינוי ולא התפעלות כמו אם צדקתקיד כו' כי אין השפע האלקי' באה רק דרך צמצום כנ"ל וז"ש חי ולא בחייםקטו וד"ל). וזהו המחדש בטובו דוקא שלפי כל הנ"ל הרי יש כאן חידוש גמור מאין ליש ממש ולא יש מיש אחר שאין השפע באה ממהות ועצמות אלקות רק בחי' זיו והארה דהארה כו', וגם זה הנה בא רק ע"י מדת טובו ית' כמו שמטבע הטוב להטיב כנ"ל שעי"ז מצמצם א"ע כו', וע"כ או' המחדש בטובו דוקא מע"ב בכ"י כמו שמטבע הטוב להחיות רוח שפליםקטז כך כל התחדשות הבריאה בתמידות מעולם היותר עליון עד עולם היותר תחתון בדרך ריבוי ההשתלשלו' דעו"ע [כ]נ"ל שהוא ע"י ריבוי הצמצומי' דוקא כנ"ל זהו הכל רק מצד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור