צדקת פרזונו בישראל
רלט, א
והלכות וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיךנה כו' וכתיב כאשר ירד הגשםנו כו' וכן דברי אשרנז כו' וכתי' הלא דברי כאשנח כו' וכמו במ"ת שהי' קול אלקי' מדבר מתוך האש, והי' בזה בחי' מטול"מ תחלה בחי' החסד שבתענוג העצמי דמשפיע שנתלבש בחכ' דתו' להשפיע לכנ"י כמו שהי' שעשועי' העצמי' דתוה"ק דב"פ ש"ע בחי' החסד שבתענוג בהתפשטות קודם כו', וזה[ו] שירד בה"ס בחי' אש הוי' דא"ס, אך אח"כ לא מטי הולך ועולה למעלה כמו בהבל הדבור דתו'נט שיש בו עלי' וירידה. ודוגמא זו יש בכל איש העוסק בתו' שדבר ה' יוצא מפיו כ[י] יושב ושונה כנגדוס כמו ב"ע שא' שנפשו חשקה בתו'סא כמ"ש באהבתה תשגה תמידסב וכתי' כ"א בתורת ה' חפצוסג ובתורתו יהגה כו' וכה"ג, זהו בחי' או"יסד דתענוג בבחי' ההמשכה והתפשטות (צו זיך) שיחפוץ לדבקה נפשו בתורת ה' (כמ"ש בב"ע כשהי' שונה הי' אש מלהטת סביבו, והוא בחי' אש דאור דתו' כמו שניתנה בה"ס דכתי' מימינו אש דת למו כו'. ויש בו גם בחי' ההסתלקות וכמו חוצב להבות [אש] כו', והוא מה שעל כ"ד פרחה נשמתןסה דהיינו על כל בחי' המשכה דקול אלקי' באש העליון בדיבור דאנכי פ"נ ליכלל באש העולה בבחי' רצוא כנ"ל, דרצוא דמקבל נמשך מבחי' החסד ותענוג דמשפיע (רק שטל תו' החי' אותםסו ) בבחי' שוב. והוא שא' כל העוסק בתורה טל תו' מחייהוסז והוא כמו התענוגסח שבתו' שמשיב את הנפש בהמשכת העונג דמקיף דכתר תורה (אך כמו שניתנה תורה באש שחורה ע"ג אש לבנה כנ"ל צ"ל תחלה בחי' רצוא דתשוקה ליכלל ולידבק נפשו באותיות דתו' ואח"כ אש לבנה בעונג היורד כמו אני תורתך שעשעתי מלמטלמ"ע שהוא היפוך דשעשועי' ומטול"מ במשפיע הנ"ל וד"ל).
אך הנה כ"ז בבחי' או"י ואו"ח דמשפיע ומקבל כנ"ל שבחי' רו"ש דמקבל היפוך מטול"מ דמשפיע כנ"ל, והטעם הוא כידוע שבחי' ההשתל' דעו"ע זהו בהמשכות דמשפיע מאין ליש כמו והחכ' מאין ליש תמצא וכן מחכ' לבינה ומבינה למדות וממדות לדיבור כו', וע"כ בחי' העלאה דמקבל הוא [ב]בחי' ביטול היש לאין שזהו רצוא עמ' 698 ּ [ש]קודם לשו"ב כנ"ל. וכך הוא גם באוי"ר דתורה [ב]בחי' חו"ג דשעשועיםסט שנק' שעשועי דאורייתא כנ"ל, לפי שבא גם אור דתורה בהשתלשלו' מאין ליש מן המשפיע אל המקבל כמו במ"ת שבאור פניך נתת לנוע כו' וכאור השעשועי' בתוה"ק כנ"ל וד"ל. אבל לע"ל יהי' גילוי אור
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור