דמלכאשסה, והי' הולך עמ' קיג ּ ועולה לה' בדביקות הנפש ממדרגה למדרגה העליונה יותר והיינו בהעלאות והתקשרות בעומק אחר עומק ומזה הלך וקרב אל ה' בעילוי אחר עילוי כו' כמ"ש בזהר בענין הלוך ונסוע הנגבהשסו שהלך מדרגא לדרגא כו', וזהו ע"י בחי' הפשטת והעתקת הנפש מהגוף להדבק למעלה באלקים חיים ולכך נק' בשם הר כו'. ואבות סימן לבניםשסז שנטוע ומושרש בכאו"א מישראל בירושה מאבות בחי' אהבה זו לצאת מחומר הגופני ולעלות ולידבק באלקים חיים בעילוי אחר עילוי כרוח האדם כו'.
אך הנה כ' מי יעלה בהר ה'שסח כו' נקי כפים ובר לבבשסט כו', פי' הר ה'שע הוא בחי' אהבה האלקי' שמעלה ומגביה את הנפש למעלה מעלה כו' שזהו כמו שעולה בהר ה'שעא כו' וכמו שהעולה בהר שהולך ועולה מלמטה למעלה בגובה ההר עד שמגיע לראש ההר שכל רגע הולך ומתעלה וא"א לו לעמוד כו', כךשעב או' מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב דוקא, נקי כפים בפו"מ בסומ"ר בכלל ובפרט מן הגזל ושפ"ד שא"א שיעלה באהבה וקירוב אל ה' וידיו דמים מלאושעג כמ"ש ובפרשכם כפיכםשעד אעלים עיני מכם כו', ובר לבב*375 נקי וטהור מכל לכלוך וטומאה שאין בלבו שום תערובות רצונות זרות רק לה' לבדו ונק' לב א' לאביו שבשמיםשעה, שאם אינו בר לבב כו'שעו קשור [לבו] לדבר זר איך יעלה באהבה אל הוי' הרי אמר כי קצר המצע מהשתרעשעז. וזהו אשר לא נשאשעח לשוא נפשו לשוא הואשעט אשר לא נמשך רצונו ונפשו לשום דבר זר שנק' שוא כלל, הוא יעלה בהר ה' [ב]הילוך התפעלות האהבה אלקי' הנ"ל, אבל מי שנשא והמשיך כל נפשו לשוא לא יוכל לעלות בהר ה' כלל, ואם לפעמים יגבור בלבו התפעלות האה' אלקי' הנ"לשפ ויעלה בהר הוי' בודאי יפול לאחור כי מי שלא יוכל לעלות בגובה ההר בהכרח שיפול למטה [שא"א לו לעמוד בהר ונפילה זו הוא מן הגובה לעומק שתורידנה למטה] מטה ביותר כמו נופל מגג לארץ שנפילתו למטה יותר, וכך בעלותו בהר כש[מ]גיע לגובה ההר יותר כשיפול משם יותרשפא יותר תהי' נפילתו בתחתית ההר כידוע וד"ל. ועוד נפרש אשר לא נשא לשוא נפשו גם במי שלא נמשך אחר תאוות ורצונות זרות שזהו אשר אמר ובר לבב מכל סיג, אך מ"מ יש אשר נשא לשוא נפשו ולא לשוא דקליפות אלא הכוונה לשוא ולחנם טרח ויגע לשאת נפשו בהעלותו בהר ה'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור