אז ישיר משה ובנ"י
קסג, ג
המושג מראשו עד רגלו כא' בהשוואהפו מכל צד כמ"ש במ"א בארוכה, וזהו צופה ומביטפז עד סוף כל הדורות בסקירה א' יודע את כל הנבראים כו' ובידיעה זו הוא מחי' את כולם כא' קטן וגדול בבחי' מקיף כמו ענין תולה ארץ על בלימ"הפח כמבואר במ"א בענין עגולים ויושר, והנה מחשבה זו הכללית נמשכה מסובב העצמי' שהוא חכ' ש[ב]תורה שקדמה להשתלשלו' דבי"עפט כידוע ע"כ בקוראו בתורה ממשיך סובב בממלא כו' וא"כ ירידה זו [ל]צורך עלי[ית] המקבלים הוא וד"ל. וזהו יש קונה עולמוצ בשעה א' פי' יש הם ש"י עולמות כמ"ש להנחיל אוהבי ישצא והוא הנאות העונג אלקי בג"ע העליון ותחתון כידוע והוא יש ודבר מה לגבי ימא עילאה מחשבה הכללית תכלית הביטול מה שבחכמה כנ"ל ובמס"נ יש קונה עולמו עולמותצב שנתפשט מגדר הגבלה ונכלל במקור העליון בחי' ים עליון מחשבה הכללית והוא ענין שעה א' שהרי המח' הכללית מחשבה א' הוא לבד כנז' בזהרצג כמשל החושב ומצייר איזה דבר במחשבתו שנתפסת מראשו לרגלו ברגע א', משא"כ אח"כ כשמתחלק' המח' באופנים הפרטים יש רבות מחשבותצד כו' וכמ"ש במ"א, וזהו שע"ה א' תנועה א' כמו וישע ה' אל הבלצה כו' וד"ל.
ואמנם לא בגבורת הסוס יחפץ כי האומר אין לי אלא תורהצו אפי' תורה אין לו, פי' כי הגם שזאת יתרון מעלת הסוס על הרוכב שיוכל להביא[ו] למקום שאי[נו] ביכולת הרוכב להגיע מצד עצמו, וכמ"כ אותיות התורה מרמזי'צז הח"ע שבהם עד שיוכלו להביא ולהמשיך מלמעלה למטה שפע חכ' עילאה בתוס' מרובה על הקדו[ם] כו' עכ"ז לא חפץ ה' בגבורת הסו"ס מטעם תורה שהיא לבד[ה] בלא יראה אפי' תורה אין לו. וביאור שרשצח הדבר היינו לפי שבאמת גם מ"ה שבחכ[מ"ה] שנא' במשה ונחנו מ"ה כלא חשיבי לגבי עצמות המאציל שהוא חכי"ם ולא בחכ[מ"ה] ידיע"אצט כלל דהיינו ח"ס דא"א כידוע, וא"כ המשכת מ"ה שהוא ג"ר דאבא בעתיקא תליא שהוא חפ"ץ ורצון ה' שהחפ"ץ הוא בחי' עתיק והרצון בחי' א"אק כידוע, וזהו בגבורת הסו"ס מה דממשיך בגבורתו תוס' המשכת מ"ה שבחכמה שנמשכה מסוף מדרגת החכ' בחי' נה"י דאבא שמהם שרש כלקא המשכה הנק' מחשבת שכל כמ"ש במ"א והמה המנהיגים האותיות הנק' סו"ס כו' וד"ל. וא'קב רוצה ה' את יריאיו כו' פי' ענין היראה היא התפעלות הנפש מעצמות המאציל דכולא קמי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור