א'], אבל מ"מ הי' האור דח"ע דתו' מאיר בכאו"א כפי מדריגתו עד שהי' למשה מחיצה בפ"ע ולאהרן מחיצה בפ"ע כידוע במ"ש ועלית אתהתריח ואהרן עמך כו'תריט והכהנים והעם אל יהרסו לעלות כו' (וכך יהי' גם בעוה"ב שכאו"א יקבל כפי מדרגתו ושרש עבודתו בתומ"צ באוי"ר בעוה"ז כו' אע"פ שא' הנה אלקינו זה בגילוי לכולם בשוה, מ"מ בחי' קבלת השכר יהי' לכאו"א עמ' רפא ּ כמו שהוא דוקא, שזהו כמו התחלקות אור החיות באברי הגוף כו' שכאו"א מיוחד בפ"ע כו' ואין א' שייך לחבירו כך צדיק א' נכוה מחופתו של חבירותרכ כו' שהוא מציור אדם בחי' ממלא תרכאכו', אבל בקי"ס הי' [ה]אור בגילוי המקיף [דהעלם דים שנעשה יבשה כנ"ל] שהאיר לכולם בשוה שלא ע"י מסך כלל כי לא הי' ע"י העלאת מ"ן מבירור דנוגה כלל וע"כ לא הי' הביטול בגופם וגם שפחה כו' תרכבכנ"ל. אבל במ"ת היו קולות וברקים וקול השופרתרכג וינועו ויעמדו מרחוקתרכד שהי' ביטול גדול בגופים דוקא וגם בנשמתם שעכ"ד פרחה נשמתן כו' ולא הי' כזה בקי"ס אע"פ שהי' הכנה למ"ת מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע באו"ח ואו"י כמשי"ת וד"ל.
(יז) והנה בעיקר ענין דקי"ס שזהו בחי' גילוי אור האצי' בבריאה שלא ע"י התלבשו' במסך ופרסא כלל [כנ"ל] יש בזה ב' דעות שונותתרכה ומחולקות, שלפי הזהר (במאמ' כד סליק ימא גלגלוהיתרכו כו') הי' זה הענין בבחי' או"ח בהעל[א'] מלמטה למעלה דוקא, והיינו בחי' עליות עולם הבריאה בעולם האצי' שלא ע"י לבוש והעלם, [ו]דלא כעכשיו שיש נשמות דבריאה שעולין בבחי' האצי' ממש שזהו כמו מיכאל כה"ר מקריב נשמותתרכז ע"ג המזבח העליון דאצי' שנכללים ונשתאבים באור האצי' כו' שאינם מתקיימים שם במציאות כ"א ע"י לבוש וכיסוי דהיינו מבחי' החשמ"ל כו' (כמו בכל חדש ושבת שיבא כל בשר להשתחוות לפני הוי'תרכח באצי' כנ"לתרכט ). ולפי דעת המקובלים בקבלת האריז"ל יהי' זה הענין דקי"ס בבחי' ירידה והמשכה דאו"י מלמעלה למטה דוקא דהיינו שגילוי אור האצי' ירד מאצי' לבריאה כמו שהוא שלא ע"י בחי' לבוש והעלם כלל כנ"ל (ושרש מחלוקת ז[את] הוא בסיבת הבקיעה בפרסא שבין אצי' לבריאה שלפ"ד הזהר הי' הבקיעה מלמטה למעלה ברוח קדים עזה שהי' עולה בים מלמטה למעלה ועולין בגילוי כ"כ עד שבוקעיןתרל המים). ולפ"ד האריז"ל הי' הבקיעה מלמעלה למטה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור