גילוי מאותן הע[ו]מקים שגנוזים בעצמות א"ס כמו בקול השופר שהי' הולך וחזקקעא וכתיב וכל העם רואיםקעב את הקולות ואת הלפידים כו'. ואעפ"י שהי' גם זה מתוך בחי' ההעלם דענן וערפל ואש הגדולה [ו]כמ"ש ויהי קולות וברקיםקעג וענן כבד על ההר אך משה לבדו נגש אל הערפל, אבל לע"ל יתגלה מהו"ע ית' שלא בבחי' ההעלם וחשך ולא בקולות [וברקי'] כלל ובלא ביטול כלל שהוא בחי' מיש ליש כמ"ש להנחיל אוהבי יש עד"מקעד שא' מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמהקעה וכה"ג וד"ל.
והנה ארז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא אוצר של י"ש בלבדקעו, וי"ל למה נק' י"ש בשם אוצר שהוא טמון וגנוז ואיך יתכן שיראת ה' יהי' גנוז ונאצר באוצר המלך דוקא שזה פלא לכאורה. אך הנה כתיב אם תבקשינה ככסף וכמטמונים תחפשינהקעז אז תבין יראת ה'קעח, וי"ל מה[ו] ענין המשל למטמונים עם יראת ה', וגם מ"ש אז תבין יראת ה' בינה זו מה היא דאיך שייך יראהקעט לבינה רק לחכ' ולא יתכן כלל ענין בינה ביראת ה' שיאמר ע"זקפ אז תבין יראת ה' כו' (וכן מ"ש ודעת אלקים תמצאקפא למה בשם אלקים כו'). אך הנה ארז"ל אם אין יראהקפב אין חכמה ואם אין חכ' אין יראה משמע [ד]שניהם א' ממש כמ"ש ראשית חכ' יראת ה'קפג הרי היראה קודמת לחכ' וכתיב הן יראת ה' היא חכ'קפד שקדמה דאם אין חכ' כו'. והענין הוא כידוע שיש ב' מדרגות בחכמה ח"ע וח"ת, וכמ"כ ב' מדריגות ביראה יר"ע ויר"ת, ובב' מדריגות א' אם אין [יראה] יר"ע אין ח"ע ואם אין ח"ע אין יר"ע [ד]הכל א', וכן ביר"ת וח"ת אם אין יר"ת אין ח"ת ואם אין ח"ת אין יר"ת כו' (ולא יקשה באיזה יקדיםקפה דאם אין יראה איך יגיע לחכ' כו' הענין דבאיזה שיקדים אם ביראה כבר קנה חכ' לפי שאם אין חכ' אין יראה וכן אם אין יראהקפו כו' דהא בהא תליא והכל א').
והנה תחלה י"ל ההפרש בין יראה לאהבה, כידוע דאה' היא מקרובקפז להתקרב ולהתדבק בקירוב שהוא בחי' המשכה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור