ועוה"ב למעלה מא"י ע"כ הגלות מתארך ביותר כו' כמשי"ת). ובזה יתורץ לכאורה ענין התשובה על שאלת משה למה הרעות כו', דבשביל שיוכלו לקבל משמי הוי' שבתו"מ במ"ת פב"פ שלא נודעתי לאבות שהוא מדרגה גבוה ביותר מפנימי' ועצמו' דאוא"ס ממש כנ"ל, ע"כ צריכים להיות בבחי' הרצוא תחלה לפ"ע השוב, והוא בגלות דמצרים שירע להם ביותר דלפום צערא אגרא כו', וז"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם כו' שזהו תשובה על למה הרעות כו' וד"ל.
אך עדיין אין זה מתיישב דבשביל זה לא הי' מוכרח שיבאו בגלות מצרים דוקא והי' יכול להביא עליהם צער ויסורים בלא גלות בעבודה קשה כו'. ועוד דלא הי' עמ' צג ּ צ"ל [רק] בחי' רצוא ולא יסורי' בגלות כו'. אך הנה יש להקדים תחלה ענין א' והוא מ"ש רם על כל גוים ה'קצח כו', ויש להבין למה על גוים דוקא הוא רם כו', אך הענין הוא משום דא"א שיומשך אור האלקי בגוים בגילוי או"פ רק מרחוק ה' נראה עליהםקצט, וקרו לי' אלקא דאלקייאר כו', להיותו הוא ית' רם ומתנשא מהם בבחי' מקיף ברוממות העליון ע"כ גם למטה רם ומתנשא אצלם כו', לפי שהן מקבלי' שרש חיותם מבחי' הרוממות דבחי' מקיף העליון כמו שהוא ית' רם ברוממו' העצמות טרם שמצמצם א"ע ביריד' והשתלשלו' דאו"פ בכלי, שאין ע"שרא יכולים לקבל משם בגילוי משום שנא' וכבודי לאחר לא אתןרב כו'. רק מבחי' המקיף העליון ששם יכולים לקבל משום ששם נא' וגם חשך לא יחשיך ממך כחשיכה כאורהרג ממש שויןרד, כידוע במה שביקש משהרה שלא תשרה שכינה באוה"ע כו', לפי שמצד בחי' רוממו' העצמו' יכול להשרות שכינה גם בחשך כמו באור, וראי' מנבוא' בלעםרו וממה שדיבר אל הנחשרז כו' וממה שנק' מלך הגויםרח בזמן הגלות כו', לפי שנבדל הוא בערך מכל ההשתלשלו' (וע"כ איוב שהי' מאוה"ערט א'רי אם צדקת מה תתן לו ואם רבוריא פשעיך מה תעשה לו כו' וד"ל). ולפי"ז לא הי' יכול להיות בחי' השפעה פנימי' ועצמיות מיוחדת לישראל לבדם כמו במ"ת דכתיב פב"פ כו', מאחר שבבחי' רוממו' העצמו' הכל שוין שם חשך ואור סט' דקדושה עם כו'. אך זה הי' עיקר ענין גלות ישראל במצרים שיהיו משועבדים תחת שר של מצרים שאז הוא ית' ברוממו'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור