ניכרים במציאות כלל, והב' בחי' התפשטות דבחי' כתר של כל ספי' שהוא בבחי' ההתחלקות דוקא כנ"ל, ושרש נשמת משה הי' מבחי' ההתכללות דע"ס בעצמות שע"כ א' ונחנו מ"ה ממש בעצם שאינו במציאות כלל וכלל היפך ההתחלקות דע"ס דעיגולים זה תחת זה כו', וזהו פי' [משה] מה שמוקמח כו', וגם הרי נמשך משם לבחי' עולם התיקון דאדם כמ"ש העם אשר אנכי בקרבו כמ"ש מן המיםקמט עמ' סה ּ משיתיהו בע"כ, דמצד בחי' הכלים דתיקון יש בהם בחי' התכללות דתחב"ס וסוב"ת כנ"ל שלמעלה מהתכללות דע"ס דעצמות ג"כ כנ"ל בפי' אדם אדמה לעליון ממש שהוא בעצמות א"ס ב"ה ממש דלאו מאינון מדות כלל שנק' יחיד ממש שהוא עצם אור פשוט בתכלית הפשיטות כו' שלמעלה מאחדקנ שאינו רק יחוד והתכללות דע"ס בעצמות וד"ל.
ובזה יובן מ"ש והאיש משה עניו מאד מכל האדם כו' דקדק לומר מכל האדם אשר ע"פ האדמה דוקא ולא מן המלאכיםקנא כו', לפי שהי' עניו מב' סיבות אחד מצד שורש מקורו העצמי בבחי' מ"ע דהיינו בחי' התכללות דע"ס בעצמות כנ"ל (וזהו והמים אשר מעל השמיםקנב ונק' ים הקדמוני כו' שלמעלה מעיגולים דתהו כנ"ל) שהוא בחי' מ"ה בעצם כנ"ל, והב' הי' עניו מכל האדם דוקא שהוא כאשר ירד ונמשך לבחי' עולם התיקון דאדם ששם מצד בחי' ההתכללות דכלים דאדם דומה לעליון ממש מלמעלה גם משרש ההתכללו'קנג דע"ס בעצמות כנ"ל, ע"כ הי' שם עניו ושפל בעצמו יותר. וזהו מכל האדם אשר ע"פ האדמה דוקא, כשראה בסוף מה שאין בראש עד מבלי ימצא ראש וסוף רק ע"י אמצעות כולם כשמקבלים זה מזה הרי הוא עצם אור יחיד פשוט שבזה דומה לעליון ממש ה"ז למעלה גם מבחי' מה שלו שהי' קודם שלא הי' רק כאלו אינו במציאות, אבל לא בבחי' אין האמיתי דעצמות ממש, וע"כ הי' עניו מכל האדם דבחי' התיקון דוקא מצד בחי' הכלים שבהם שהוא באמת שפל הרבה במדרגה מהם מטעם זה (אבל לא ממלאכים שהן בבחי' עיגולים דתהו כאופנים וחיות הקדש כידוע, שהוא נעלה מהם להיותו בבחי' מ"ה דבחי' התכללות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור