שראו את היד הגדולה כו' וייראו את הוי' בבחי' ביטול [ב]מציאות בהעלא' דאו"ח דתשו' מן המיצר כנ"ל אזי ויאמינו בה' כו' וע"כ א' אז ישיר משה דוקא וד"ל. וזהו שא' אשירה להוי' כו' בבחי' שיר ורינה דוקא כידוע שהשיר בא ע"י שמחה והשיר גורם השמחה, ושירת הים ודאי הי' מחמת שמחה גדולה כמ"ש הפך ים ליבשה כו' שם נשמחה בו ממש כנ"ל (אע"פ שא' שם נשמחה בו דמשמע לע"ל דקאי אדסמיך לי' בנהר יעברו ברגל שזהו העבר' השני' בנהר פרת שיהי' ע"י משיח כמ"ש עד יעבור כו' (כמ"ש במ"א בש"אתרכא ) והוא בעוה"ב, אך בקי"ס הי' מעין העוה"ב שלמעלה ממ"ת שהרי עמ' רנב ּ א' זה אליתרכב כו' לנוכח כמו וא' הנה אלקינו זה בעוה"ב ע"כ אמר הפך ים כו' שם נשמחה בו ממש ועכ"ז הי' עיקר קי"ס הכנה רק למ"ת מטעם הנ"ל, וז"ש שם נשמחה בו במ"ת שא' נעשה ונשמעתרכג כו' כמו שמחה ש"מ רק ממה שא' ונעשה רצונו וד"ל).
וביאור הענין הנה יש להקדים מ"ש במ"א בענין מ"ש ויספו ענוים בהוי' שמחהתרכד שהן צ"ג שנק' ענויםתרכה כידוע שהן מוסיפים בשם הוי' שמחה העליונה ע"י ששמחים בשמחה ש"מ שנק' מצות הוי', ואביוני אדם הן בע"תתרכו שחסירים מכל מצוה ונתקלקל צלם אלקים שלהם בפגם העוונות ונק' אביונ"י אד"ם כאביון שאין לו חיות כלל וכמת יחשבתרכז, ואמנם מחי' נפשו בלבד כדי חיותו בצמצום שמוצא טרף לנפשו שתכלה נפשו אליו כו'. וכך הוא הבע"ת שיתמרמר בנפשו שריקן מכל אור וחיות האלקי מתו"מ ונתרחק מאד בעוונות שעשה ע"כ יצעק במר נפשו להחיותו, וזהו בבחי' ההעלא' והסתלקות בבחי' או"ח מצד המיצר שלו בנקודת עומק לבו כו' ולכך א' ואביוני אד"ם שהן בע"ת בקדוש ישראל יגילו למעלה משם הוי' שנק' קדוש ישראל כמו קדוש הוי'תרכח כו' שלמעלה משם הוי' דתו"מ כמ"ש במ"א בענין קדושי"ם תהיו ע"י תו"מ יכול כמוניתרכט ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם כו' שהוא התשובה שמגיע למהו"ע ית' ממש שלמעלה גם מקדושת המצות דצ"ג וכנ"ל דצ"ג א"י לעמוד במקום ומדריג' דבע"ת כו'. והנה בקי"ס היו בנ"י בבחי' ההעלא' דבחי' או"ח במס"נ מן המיצר ולחץ דפרעה וחילו עד שמחמת זה הקריבו לבם לה' בתשובה שלימה שזהו כמו בחי' אביוני אדם הנ"ל שבקדוש ישראל יגילו, ובחי' משה שהי' צ"ג בשרשו הי' בבחי' או"י דתו"מ שהוא בבחי' המשכה מן ההעלם לגילוי מלמעלה למטה שזהו ע"י בחי' השמחה דוקא כמו בשמחה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור