[ח] וזהו ענין האות המורה על זה שהוא הפיכת המטה לתנין דוקא, דהנה ידוע בפי' מטה לשון הטי'ריז כמו מטה כלפי חסדריח וכמו ענפי האילן כו' וכאשר כורתין אותו מן האילן הרי שרשו העב למעלה וראשו למטה הוא הנק' מטה שביד האדם ומשענתריט הילוכו כידוע (משא"כ שבט הוא הענף בעודו מחובר באילן שראשו למעלה, וע"כ נק' שבטי יעקברכ שפונים ועולים למעלה נופו בתר עיקרארכא כו') וענף קטן מן הגדול נק' שבט כמו כוכבא דשביטרכב והוא נטי' פרטית יותר מן האילן כו'. וכך הוא למעלה בבחי' הטי' של אור ושפע האלקי' הבא ונמשך מלמעלה למטה בירידה והתלבשות אורות בכלים מכלים שונים נק' מטה והוא הנק' מטה האלקי'רכג בכלל (וזהורכד בחי' מטה משה (בחי' יסוד אבארכה ) שכולל כל פרטי ההטיות שנוטה ונמשך השפע בכמה אופנים מדרגות שונות והוא ע"י בחי' הדעת שרש נשמת משהרכו כנ"לרכז שנק' דעת נוטהרכח לחו"ג בכמה אופנים שונים, כמ"ש ובדעת חדרים ימלאוןרכט כו', ויורד ומשתלשל מעילה לעילה בריבוי צמצומים והתלבשו' מאצי' לבי"ע עד שיבא האור והשפע האלקי' למטה מטה ביותר, והוא עד ע"ש דק"נ דעשי' שהן מקבלים מד' נהרות דג"ע דעשי' כנ"ל שהוא צמצום היותר אחרון כידוע וד"ל. וזהו ענין האות הזה שהראה להם משה שנהפך המטה שבידו לתנין, שבחי' מטה העליון דמשה איש האלקי'רל כנ"ל נהפך להיות בחי' צמצום והסתר שלו היותר אחרון שהוא התנין שהוא שרש שר של מצרים שמקבל מנהר נילוס כו' וכמ"ש התנים הגדולרלא הרובץ בתוך יאוריו כו' שקליפת מצרים נק' תנים הגדול כמ"ש בזהררלב שהוא בבחי' פירוד גדול מאלקו' בחוצפא וגסות לומר לי יאורירלג כו', עכ"ז גם אז איננו בבחי' פירוד כלל וכלל מאלקות שהרי חזר ונהפך התנין למטה כמו שהוא בבחי' ביטול בתכלית בראשית המשכת והטיית אור השפע האלקי' בבחי' מטה משה כו', ונמצא אין כל הצמצומי' מסתירים כלל ויכול להיות בחי' ביטול בתכלית לאלקות גם בצמצום והסתר היותר אחרון כמו שהוא למעלה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור