נוטהתתיח במדות [שבשכל וטעם הגלוי לחו"ג ונק' ד"ת הנגלה בהכרעת הנטי' של השכל וטעם הגלוי לזכות או להטות השכל והטעם הגלוי לחוב ודין] דוקא כידוע שזהו כמו קו המשקולת ששוקל ומכריע לקו ימיןתתיט או לשמאל, כך הוא ממש בבחי' ד"ע הנ"לתתכ שבכתר הוא הרצון העצמי הנ"ל שהוא כח הנעלם בהעלם עצמו' הרצון שמטה את כח הרצון הנעלם שיבא לידי גילוי לכך ולא לכך, ולפעמים מטה לרצון לבא לגילוי החסד ולפעמים מטה כח הרצון הנעלם העצמי' שיתגלה לדין דוקא (כמו בהטיות ד"ת [ב]חו"ג שבשכל הגלוי כבר מן הנעלם, דכח השכל [ש]השכיל לחסד בגילוי או לדין בגילוי שהד"עתתכא הוא [ה]מכריע לחסד או לדין [או] שישקול בתחלה להטות כח השכל שיבא מן ההעלם לגילוי לזכות או להטות לחוב כו'. ובאמת הטי' זו להטות לכח השכל (שנק' ח"ס המשפיע כל שכל לזכות או לחוב), זהו תלוי בהטיות דד"ע שמטה מהעלם כח הרצון לבוא בגילוי לח"סתתכב אז יטה גם לכח השכל להשפיע שכל וטעם לזכות וחסד והא בהא תליא ממש, כמו שמצינו במ"ש וירא כי רבה רעת האדםתתכג והי' גילוי הטיית [ה]רצה"ע לדין שעי"ז הטה כח החכ' לדין ולחוב לשחת כל בשר בימיתתכד המבול, ואח"כ בקרבן נח שנהפך לגילוי רצון להטות השכל ממקורו כלפי חסד וזכות אמר לא אוסיף כו' כי יצר לב האדם רעתתכה כו', ונהפך מאותו השכל וטעםתתכו עמ' 576 ּ שהי' מח[יי]ב [ל]דין להיות טעם לזכות מצד ההשגהתתכז הרצון מעצמו' בעה"ר [העליון] כו' וד"ל). וכמו באהבת האב לבנו בעצם הרצון לטוב בהעלם ובכח שממילא יגלה הטייותתתכח רק לטוב ויטה כח השכל לדין [בטעם גילוי] מן ההעלם [רק לזכות עליו, ועל שונא יטה רצונו תמיד מן ההעלם לגילוי רק לדין (וממילא יטה גם לכח השכל לדין מן ההעלם] דכח השכל רק לחוב כו'). וכמו"כ במשל דקבלת שוחד שעי"ז מטה רצונו מן ההעלם לגילוי לחסד וזכות וממילא י[ו]משך לדין מכח השכל למצוא לו זכות, ולהפוך למצוא דין וחוב ל[כ]שנגדו, וזהו בחי' ד"ת שתל[ו]י בד"ע המטה כח הרצון*829 וכח השכל [הנעלם] לחו"ג כמ"ש במ"א.
ומעתה הנה [יובן] שרש בחי' התחלקות המדות שברצון [ו]שהוא משתנה מהיפך להיפך הגם שאין טעם לרצון כנ"ל דזהו מצד בחי' הד"ע כנ"ל שהוא המטה לרצון שיאיר בגילוי מן ההעלם לחסד או לדין כנ"ל, אך גם בחי' ד"ע הזה מאין בכח לעשות בחי' הטיי' זאת בעצם הרצון, הנה מוכרח לומר דכמו שבחי' ד"ת שמטה אור השכל הגלוי לחו["ג] שזהו במוחין דחו"ב שנמשך מאין ליש בהשגת שכל וסברא בגילוי שיש שכל מטה כלפי חסד ויש שכל מטה כלפי דין כו', ובחי' הדעת הוא השוקל ומכריע להטות השכל ו[ה]סברא לחסד או
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור