אשירה לה' כי גאה גאה
קפג, ב
והנה יש עוד לפרש בפי' [ו]זמרת י"ה שאינו ענין זמרה ושיר אלא הוא ענין כריתה וכיסוח כמו כרמך לא תזמורתתלז וכן זמיר עריציםתתלח (עיין פרש"י שפי' כן דלא כת"א שפי' וזמרתי ותושבחתי כו'), והיינו שב' אותיות הללו די"ה (שזהו עמ' 522 ּ כללות דתושב"כ ושבע"פ שהיו כלולים תחלה בבחי' ההעלם דחו"ב שבעצמות המאציל שנק' חכים ולא כו' כנ"ל) נזמרו ונחצבו ממקורם ובאו מבחי' ההעלם לגילוי להיות במהות בפ"ע להיות נחקקי' במהות אותיות בצרופים שונים, כמו עד"מ החוצב אבן אחת מן ההר הגדול שקודם החציבה לא הי' במהות אבן בפ"ע תתלטכלל אלא כלול הי' ומתאחד עם ההר הגדול רק אחר שנכרת ונחצב מן ההר נעשה במהות אבן אחת גדולה ונק' אבן ומחלקי' אותו לחלקי' אבנים רבים לבנות מהם בנין בסדר הנחת האבנים זא"ז כו'. וכך יובן בענין חו"ב דתשב"כ ושבע"פ דכתיב אז רא"ה ויספר"ה הכינה כו' שנמשך ונחצב מן ההעלם דחו"ב שבעצמו' א"ס דלתבונתו אין מספרתתמ כלל למעלה מבחי' התחלקות אותיות, רק מבחי' יו"ד דח"ע העצמי' ממש נמשך פרטי ההתחלקות דצירופי אותיות דכ"ד ספרי' דאוריי' וכן מה"א דבינה שלמעלה נמשך פרטי התחלקו' דתושבע"פ והן אותיות י"ה שנק' נסתרות לה' כו', ובאו לגילוי להיות מהם בנין כל התו"מ בצירופי' שונים שהן אורות בכלים רבים כידוע דהאותיות נק' אבניםתתמא (וכדוגמא שא' פסל לךתתמב שני לוחות אבנים כו' שהי' כתוב בהן י' הדברות שהן כללות כל התו"מ והיו שני לוחות אבנים הללו מונחים בארון האלקי' ועי"ז הי' גילוי עצמו' א"ס על הכפ[ו]ר[ת] כו'). וכך היא למעלה במקור הראשון להשתלשלו' העולמות מבחי' ההעלם לגילוי מבחי' סדכ"ס עצמו דלמת"ב כלל אפי' בחי' מח' הקדומה שנק' חכמה שלמעלה וכמ"ש אנת חכים ולא בחכ' ידיעא כלל וכן מבין ולא בבינה ידיעא [כלל] כו' וכדי שיהי' נק' חכים ומבין כו' צריך שיהי' ע"י צמצום ובקיעה שיבקע האור מעצמו' חו"ב שלמעלה שהן בבחי' א"ס ממש להיות מקור למקור להשתלשלו', דהיינו שיאיר מן ההעלם לגילוי בכלל [ב]ב' אותיות די"ה לבד כמו בחוצב אבן מן ההר הגדול כנ"ל (וכמא' עבד מאנא רברבאתתמג וקרא בה גרמי' חכם כו', וכמשל בקיעת אור החכ' שנבקע מהעלם כח המשכיל ההיולי שכלול בעצמו' הנפש ממש הנק' נפש השכלי' בעצם כו' וכידוע דהוא המדעתתמד כו' וד"ל). וזהו ענין בקיעת היו"ד דשם ס"גתתמה שנבקע ויצא מבחי' טה"ע כו' (כמ"ש בעמק המלך) שהוא בחי' הרושם שנשאר אחר הצמצום שנמשך בהשתלשלו' דרל"א שעריםתתמו פנים ואחור כו'). ואפשר זהו פי' המא' בריש הורמנאתתמז כו' גליף גליפו בטה"ע שאין הכוונה ענין גליפ' וחקיקת אותיות אלא ענין כריתה וחציבה שעי"ז יוצאי' ובולטי' והיו כמו אבן בפ"ע, כי חציבה זו הוא למעלה מחקיקת אותיות דתושב"כ כנ"ל,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור