וירא ישראל את היד הגדולה
קנט, ג
וזהו שקדם תחלה להפך ים ליבשה כו' שבקי"ס הי' מעין העוה"ב ששם נשמחה בו ממש כמו בשמחה ש"מ שנא' כי נר מצוה בבחי' חיצוני' שלמעלה מתורה אור דפנימי' ח"ע, וכן א' באורך ממש נראה אורתפו בעוה"ב למעלה ממקור חיים דקו"ח דמל' דא"ס דמשיח שע"ז א' יחיינו מיומיםתפז דאור תוה"ק שהיתה שעשועי' יום יום כו', אבל בעוה"ב נחיה לפניו ממש בשעשועי' העצמיי' (וכמו שא' ע"פ נכון כסאך מאזתפח משל לאגוסטוס יושבתפט ומלך עומד והוא מל' דא"ס שבמשיח שיהי' עומד לגבי מלך מלכי המלכיםתצ בעוה"ב והוא שנגלה עליהם במצרים בכבודו ובעצמותצא וגם על מלכי המלכים שהן בנ"י שנק' בני מלכיםתצב ומלכי המלכים הוא בחי' האור פנימי' דח"ע דתורה שא' בי מלכים ימלוכותצג דמאן מלכי רבנןתצד כו' (וכמ"ש בזהר אורייתא קדישאתצה וישראל קדישי' אבל אין קדוש כה'תצו כו' אע"ג דאורייתא מתקשראהתצז כו', והוא טהרה (גימ' ריח כמ"ש והריחו) דימות המשיח בבחי' הבירורי' בשלימות שמביאה לקדושהתצח העצמות ממש דעוה"ב שלמעלה מבחי' הבירורי' לגמרי שלא ע"י עבודה ותיקון דחכ' כלל (וכמשה שלא אכל לחם דתורהתצט וגם לא לחם פנגתק כו') כמ"ש בחריש ובקציר תשבותתקא והוא ביום שכולו שבת שנק' מנוחה לחה"עתקב בעוה"ב (וז"ש בשירת הים אשירה להוי' העצמו' דעוה"ב כי גאה גאה על מל' דמשיח דמ"ש וע"י יתיבתקג כו' זהו בחי' אדם פנימי דמשיח שנק' זקן שקנה חכמהתקד ממקורה הראשון בתורה [הקדומה] שקדמה לעולםתקה כמ"ש ונחה עליו רוח חו"בתקו כו' שז"ס ורוח אלקי' כו' דתורה ותשובה ושמו של משיחתקז קדמו לעולם כו', אבל בקי"ס שהפך ים הקדמוני דתורהתקח ליבשה זהו בחי' העוה"ב ממש וד"ל, ובמ"ת הי' מעין העוה"ב כמ"ש ביום חתונתותקט וביום שמחת לבו עמ' 448 ּ לעוה"ב דהכל א' מטעם הנ"ל שקיבלו המצות בא[מרם] נעשה בפו"מ בציור אדם חיצוני והיו בציור קומת אדם בחיצוני' בי"ב שבטים שכלולים כא' שהוא דומה לעליון ממש בבחי' שם הוי' העצמו' שלא נודע לאבות שגם שהן המרכבהתקי ברוחניות דח"ע דתורה כמ"ש במ"א עמ"ש שוב למען עבדיך שבטיתקיא כו', וזהו שבקע הים לי"ב גזרים שכלולים בבקיעה א' (שלמעלה מהבקיעה דנהר לז' נחלים כנ"ל) והוא הטעם שבעוה"ב יתגלה שם הוי' שבמצות למטה כמו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור