וירא ישראל את היד הגדולה
קנה, ד
מעשה כו' כמ"ש לעושיהםרסז כו' ומזה יהי' דוקא שכר העוה"ב שלמעלה מימוהמ"ש כנ"ל (ומטעם הנ"ל דאין טעם לרצון העצמו' הפשוט אפי' טעם כמוס והוא שם אהי' הב' כנ"ל). ולכך נק' משה עבד הוי'רסח דוקא דהיינו מה שנמשך רצה"ע בתו"מ מבחי' שם הוי' העצמי' שבעצמו' א"ס ממש (שלא נודע גם לאבות כנ"ל כי טעמי וסודות דתו"מ נודע ונגלה גם לאבות שקיימו כל התו"מ ברוחניות עכ"פ ע"פ סוד הוי' שבהם כמו שהוא למעלה בפנימי' דח"ע כו') בבחי' עבודה בקיום עמ' ריח ּ בגשמיות בפו"מ. וז"ש במשה לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוארסט דהיינו בכל בית דח"ע שהן התו"מ כמו שהן במהו"ע ממש שנק' הון ביתורע [נאמן הוא להביא ולהמשיך למטהרעא דברים גשמיים דווקא, ולזה נקרא עבד הוי' ממש שלמעלה גם מבחי' בן דמשיח שאמר בו אני היוםרעב כו', וכמו עבד הנאמן בכל ביתו] שכרצונו עושה כמו בעה"ב עצמו ממש שאין כח זה גם לבן כו' והן כל דיני התורה שע"י משה דוקא שאין כל נביארעג כו' וכמ"ש אין משגיחיןרעד כו'. ומזה הטעם יובן שאמונה זו שהאמינו באמתת עצמו' א"ס ב"ה הוא עצמו גורם שהאמינו במשה עבדו שניתן על ידו התו"מ בפו"מ שהוא דוקא בחי' הממוצע להמשיך בגילוי מהעלם דמהו"ע ית' ממש וד"ל.
ויובן זה ממה שמצינו שמשה נק' רעיא מהימנארעה רועה נאמןרעו והלא גם האבות נק' רועי'רעז כידוע, אבל הענין ידוע ומבואר בענין ורעה אמונהרעח שיש רועה הזן ומפרנס את האמונה בכנ"י, והענין הוא כידוע בענין המא' דאיהו אמת ואיהי אמונהרעט שיש ב' מדרגות באמונה א' האמונה בשם הוי' כאברהם שהי' המאמין הראשוןרפ בשם הוי' כמ"ש והאמין בה'רפא כו' והוא בשם הוי' הבא בגילוי באבי"ע וגם בשם הוי' דהעלם הרצון (שבפנימי' הכתר כנ"ל) כמ"ש וארא אל אברהםרפב כו' באל שדי שהוא חג"ת שבכתר ונק' ימי קדם כמ"ש אשר נשבעת לאבותינורפג כו' והן עלדא"ת ועלד"א בכלל, אבל שמי הוי' בבחי' הוי' העצמו' דתו"מ בפו"מ כנ"ל לא נודעתי להם רק במ"ת לבד שא' אנכי הוי' אלקיך וכן בק"ש שמע ישראלרפד הוי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור