אימתה ופחד כו' ונק' מלך הגויםריג כו' [וכתי'] מלך אלקים על גויםריד כו', ולע"ל יבא זה בבחי' גילוי גמור ונק' פחד אלקיםרטו כמו גלה כבוד מלכותך עלינורטז [כו' ואו'] ו[ב]כן תן פחדךריז כו' וייראוך כל המעשים כו', ועכשיו הוא בא רק ע"י הצמצום דקו המדה, וראי' ממ"ש הושיט אצבעוריח קטנה ביניהםריט [ביתר מכפי המדה] ושרפם שנתבטלו ממציאותן, ועוד ראי' ממה שהשמיע ה' את הוד קולו במחנה סנחריברכ ששמע[ו] שירת המלאכים ונפלו כולם, וכך הי' בי' מכות באלקי מצרים שנגלה עליהם אור המל' ביתר מכפי הצמצום כו').
והנה אחר ההעלאה זו שא' ארוממך אלקי כו' לגבי עצם הרוממות דבחי' כ' מל' דאצי' כנ"ל הרי ודאי זה גורם בחי' המשכה וירידה ממקום שעלה שם דייקא וז"ש ואברכה שמך כו', אברכה הוא בחי' המשכה וגילוי אור הבא בתוס' מרובה על העיקר והוא שמברך לשמך שיבא בגילוי אור למטה כמו שהוא למעלה ממש, והיינו שיתגלה בחי' מדת מל' דאצי' כמו שהיא בעצמותו ית' שהוא בבחי' א"ס שאין לו שיעור למעלה כו' מפני שהוא בחי' התנשאות שמצד עצם הרוממות כנ"ל. וזהו שמך העצמי כי מה שנק' בשם מלך על עולם אינו שם העצם רק שם הפעולה דהיינו מה שמתפשט הארתו בעולמות והוא שם אלקים ושם אד' כנ"ל וכמ"ש לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות כו'רכא א"ת שמות אלא שמותרכב ב' שמות דאלקי' ואד' כו', אבל שמך ממש הוא מל' דאצי' [עצמו] ששרשו במל' דא"סרכג עצמו כמו אתה קדושרכד ושמך קדוש כו' וכמאמר עמ' קי ּ קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבדרכה כו'. אך צריך שיבא מן בחי' ההעלם שבעצמות לידי גילוי למטה כמו גלה כבוד מל' עלינו כו' (כמו שיהי' לע"ל [שהוי' ימלוך] שנא' ה' ימלוך לע"ורכו ), וז"ש ואברכה שמך והוא שם דהוי' שבמל' דאצי' שאמר המלך המרומם לבדו מאז כו' וכמ"ש מי הוא זה מה"כרכז להיותו בבחי' מקיף וסוכ"ע וכמ"ש המתנשא מימו"ע ואומר ה' צבאותרכח הוא מה"כ [וזש"א] ואברכה שמך לע"ו כמו לע"ל דכתיב [ה' ימלוך לע"ו] דוקא שהוא מצד בחי' גילוי אלקותרכט אור רוממות דמדת מל' בעצם
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור