והעונג בזמןו הזה ולמה יקרא גן עדן כו'. אך הענין הוא דבודאי נמשך עד"ן עילאה בגן הזה בבחי' אצי' מוימ"ב במדה וקצבה כדרך כל בריאה מאין ליש והוא ענין זי"ו השכינ"ה שבתמידות שופע בגן הזה כידוע, והוא עד"מ הידוע כמו שאין עשב למטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדלז כו'. כמו"כ ענין שפע העונג האלקי הנק' עד"ן עילאה בג"ן הזה שהג"ן הוא כדוגמת העשב לגבי המזל המגדלו ומצמיחו מאין ליש, וכמו העונג הנרגש בהאדם מדבר החכמה שמתענג בה, שלא יתענג עד שמבין בהשגה דוקא כמ"ש במ"א שהוא תענוג הנרגש בבינהח דוקא אבל בחכ' הוא בבחי' אי"ן בלא הרגשה כלל כו'. כמו"כ בחי' גן שבעד"ן הוא העונג הנשכלט בבינה שבמל' דאצי' שהוא הרקיע שעל ראשי החיותי כו', והעד"ן הוא התענו"ג העליון עמ' שא ּ שבחכ' דאצי' הוא מקורו האמיתי שאינו בבחי' הרגשה כו' שזהו כמ[של] העשב לגבי המזל רוחני המצמיחו וד"ל. אך ענין שפע העד"ן בגן הזה הוא במדה וקצבה מו' ימיםיא דאצי', פי' כמ"ש ויטע ה' אלקי' גן בעדן שהושפל והורגש העונג אלקי כמשל נטיעת גן גשמי ע"פ אופן העונג רוחני שבמוח[י'] כו', כן נמדד ע"פ עד"ן עילאה אופן ואיכות הגן שהוא השפלות העונג כו', וע"כ גם קודם שנברא אדה"ר הי' ג"ע העליון כבר נברא מאין ליש בבחי' בינה שבמל' דאצי' בעולם הבריאהיב כו' כמ"ש ונה"ר שהוא בינהיג עילאה דאצי' יוצא מעד"ן להשקות את הגןיד שהוא העונג הנרגש כו' וד"ל.
אך משם יפרד והי' לארבע ראשיםטו כו', פי' שאת זלעו"ז עשה האלקי'טז, ומבחי' עונג זה שבנהר כו' יומשך ג"כ שפע עונג להיכלות הנפרדי' מעה"ד טו"ר שהן הפרות הרעות והן הד' ראשים ד' גליותיז כמ"ש במדרש על ענין פ' אדומה שהוא ענין הד' מלכיותיח כו', וידוע שהטוב שבנוג"ה הוא ענין העונג הגשמי שהוא שרש כל התאוות רעות שהוא נמשך ג"כ מנה"ר המשקה הגן כו' רק שיכול להתהפך לטוב כי חצי[ו] טוב וחצי[ו] רעיט, והוא בחי' הלהט החרב המתהפכתכ שלפני הגן הזה. וזהו שציוה השי"ת ליקח פרה אדומה תמימהכא כו', פי' כדי לברר בירור הרע שבנוגה צריך תחלה להפוך הטוב שבנוגה [ל]קדושה והיינו ע"י שחיטת פ"אכב מלאה גבורות קדושות שאין בה עדיין אחיזה לטוב שבנוגה, וזהו אשר אין בה מו"םכג כו'כד. ומזין דמה נוכח פני[מי'] אהל מועדכה והיינו שמוציאים חיות אלקות שבדמה שהוא עדיין