תפול עליהם אימתה ופחד
קצט, ג
מתחלף מחסד לדין ומדין לחסד כמדה"רתשפח כו' והיינו רק מצד גבול ומדה דחו"ב דאצי' המשפיעים במדות באו"כ שניתן לפי שעה כמו ג' שעות יושב ודןתשפט את כל העולם כולו כו' וד"ל. אך הנה כ"ז הוא בבחי' מדות דז"א שנק' יש"ז כנ"ל והוא שנק' רצון התחתון כנ"ל, אבל אית רצון שנק' רצה"ע שזהו [ב]בחי' המדות שבכתר בכלל שנק' יש["ס] שהן בלתי מוגבלים בשיעור ומדה כלל כו'. והיינו בחי' הרצון הפשוט שלמעלה מן השכל והטעם שלא נולד כלל מצד השכל ברצון הנ"ל אלא [הוא ב]בחי' עצמ[י]ו' וטבעי' כמו מדות הטבעי' שטבועים בטבע בנפש האדם, כמו אהבת האב אל בנ[ו] שהול[י]ד[ו] מעצמותו וכן האם שמרחמת לולדה כו' שזהו רק מצד הטבע[יות] שלמעלה מאיזה שכל וטעם כלל, כי גם אם הבן אינו ראוי לחסד ואהבה מצד הטעם כי אינו בר דעת וכה"ג עכ"ז לא תפסוק אהבה עצמי' ממנו כלל. [וכך הוא בכל המדות הטבעיות אף שהוא בדבר שהשכל והטעם הוא לנגדו דווקא עכ"ז לא יוכל לשנות מכפי מדתו בטבעיות כלל] כמו איש כילי וקמצן [מאד] בטבעו או אכזרי וקשה הלב בטבעו לא יוכל להפך טבעו לפזר או לרחם, אע"פ שיחייב השכל והטעם כמו על איש עני [ו]חשוב [ו]קרובו או למי שעשה לו טובה רבה וכה"ג, וכן להיפך מי שהוא בטבעו איש טוב וחסדן ורחמן או פזרן גדול לא יוכל להחליף טבעו להיות אכזרי לא ירחם או לקמץ כו' אף בדבר שהשכל יחייב כמו לשונאו או לאיש רשע ורע ופחות הערך לא ישנה חסדו וטובו, ולא עוד אלא שאנו רואים בחוש שהמדות הטבעי' שהן בבחי' רצון עצמי ופשוט הוא המנהיג ושליט על השכל שבמוחתשצ ולא שהשכל מנהיג אותו כמדות שנולדו מן השכל כו', אדרבה הרצון הזה עצמ[ו] הוא המנהיג [ושולט] על השכל שבמוח, והיינו לפי שממנו נתהוה השכל והטעם שע"י שרצונו העצמי כך דוקא אז יטה לכח השכל למצוא לו טעם ושכל מן ההעלם לגילוי להיות נוטה גם השכל [כ]רצונו דוקא הן לזכות וחסד והן לחוב ודין, וכנודע בענין השוחד שיעוור עיני חכמיםתשצא שע"י השוחד שמגיע בעצם רצונו הטבעי לממון יטה הרצון לכח השכל שישכיל מיד למצוא זכות וחסד לזה שנתן לו השוחד כעובדא דר"י שנתן לותשצב כלכלה דפר[ות] ואמר אי בעי טעין הכי כו', כי עי"ז מטה רצונו למצוא לו שכל חדש להפוך בזכותו. וכמ"כ מצד האהבה [ה]עצמי' דבן לאב יהפוך גם את השכל לזכות אף בכל החובות שלו עד שלא יראה עליו [שום] חוב רק זכות כמו לא הביטתשצג כו', ולהיפך לשונאו בתכלית יהפך כח השכל מזכות לחוב כו'. ולפ"ז עמ' 574 ּ עיקר הממשלה על הטיית השכל תשצדלחוב שי[ו]צא מן ההעלם דברתשצה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור