החיים העליונים אז ממילא יתבטלו מצמצומם. וזהו ישוב חרון אפו שישובו למקור חוצבם והי' כלא הי' וכמ"ש בפרוח רשעיםנב [כמו עשב] כו' ואתה מרוםנג ה' הנהנד יאבדו ויתפרדונה מיד כו', וכמ"ש כהמס דונגנו מפני אש כן יאבדו רשעים מפני אלקיםנז פי' כמו שהדונג כאשר נמס מפני האש אינו אלא כאשר מתגלה האש סמוך לדונג ממילא ומאליו ימס ויפול ולא עשה בו האש שום פעולה והמשכה שימס כו' כן יאבדו רשעי' מאליהם רק בהתגלות אלקות עליהם וד"ל. וזהו ועברתי באמ"צ אני ולא מלאךנח אני ולא שרף וכו' להיות כי קליפת מצרים הוא עמ' 158 ּ בחי' חמור דקליפהנט [כמ"ש] בשר חמורי' בשרםס והוא תאות הניאוף מעשה בהמה, וכתיב ויהרוג ה' כל בכורסא כו' ואיך שייך לומר בהוי' שהוא [בחי'] רחמים מקור כל החיים כו' שיהרוג כו'. אך הענין דכתיב ועברתי שבהעברה והתגלות עצמות אור א"ס ב"ה שהוא טובו הגדול כנ"לסב אז ממילא נהרגו ונתבטלו כנ"ל, ודוקא אני ולא מלאך*63 שאיזה מלאך שיהי' אפי' מהמלאכי' [עליונים] דעולם הבריאה או מהארת כלים דאצי' מאחר שנמשך בהשתלשלו' לא היתה הקליפה מתבטלת בהתגלותו לבד כמשל הנ"ל שגם לערך הגדול יש קושי' וקליפה המחשיכו כו'. א"כ גם תאוות הניאוף דמצרים אף שמאד מגושם הוא לגבי השגת מיכאל וכדומה עכ"ז יחשיכנו קצת לפ"ע ההשתלשלו' [שלו] כו', אבל כשמתגלה מקור כל המקורי' עילת העילותסג ית' דקמי' כחשיכה כאורהסד ממש שוין והוא הבדיל בין החשך והאור דהיינו בין קדושה לקליפה כו' ובהתגלותו לבד מתבטלת הקליפה לגמרי כו', כמו שכל הקרוב קמי' בקדושה עילאה מתבטל לגבי עצמותו ית'. וזהו דכתי' ויאמר ה' אל הנחש ואל בלעםסה כמו דכתי' ויאמר ה' אל משהסו כו' משום דקמי' כחשיכה כאורה [ממש] אך שהבדיל והרחיק ביניהם החשך כו' וד"ל.
[ג] והנה כתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, שהעבודה במעשה המצות בשמחה וטוב לבב הוא טוב יותר מרוב כל וטובו הגדול המקור לחיי העוה"ב, דהנה כתי' ועשיתם את כל מצותיסז והייתם קדושים לאלקיכם אני ה' אשר הוצאתי אתכםסח כו' ומהו הסמיכות לזה מיצ"מ. אך הנה ידוע ענין פי'סט קדוש שהוא לשון מובדלע והוא בחי' המשפיע שמובדל מערך המקבל בכל עולם לפי ערכו ומדריגתו כמו בשכינה תתאה מל'עא דאצי' ראש לשועליםעב דבי"ע, ונק' מקור כל המקבלי', המשפיע למל' דאצי' נק' קדוש [ו]בלשון הגמ' הקב"ה ובלשון הזהר קודב"ה והוא