ממקומו דהיינו מובדל בערך כו', כן [מ]מדת התנשאות דאצי' יורחק המקבל ויופרד כו' עד שהמל' נעתק ומובדל ממנו הרבהמט מאד נעלה כו' ונק' עתיק של הנברא יש מאין כו' וד"ל. ועד"ז יובן גם למעלה מעלה שממל' דא"ס נעשה עתיק לאדם דבריאה הנק' א"קנ כו' מאחר שאין ער[ו]ך בין עצמות [ה]א"ס לא"ק שהרי הוא יש מאין כנ"ל א"כ מבחי' [ה]התנשאות דשם ומל' דא"ס יהי' נק' לגבי א"ק בשם עתיק כו' כמו שממל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה ממש כו' וד"ל. וזהו מלכותך מכ"ע כל בחי' המל' שמעולם העליון שנעשה ראש ומקור לתחתון בבחי' נאעתיק בכל עולם ופרצוף לפי ערכו וא"ק ע"ינב וע"י לא"אנג וא"א לאו"אנד הכל הוא ממלכותך וד"ל.
ועתה י"ל דכל מדרגות הנ"ל בבחי' עו"ע שבכלים ולא באורות כ"זנה הכל ימצא בניצוץ [ה]אלקי מאחר דבצלם אלקי' נעשה אדם התחתון כמ"ש בצלמנו כו', ותחלה יש להקדים מאמר הזהר הידוע ע"פ שחורה אני ונאוהנו כו' מגו דוחקא כו' אזעירת גרמ[ה] ואתעבידת נקודה חדא כו' עד דלית חיוורא בגו אתוון כו' ע"ש. דהנה ענין עילה ועלול בעבודת ה' היינו כידוע שהאהבה [ש]נולדה מן השכל יש בה ב' מדרגות, הא' מה שנתעורר[ה] מן השכל שהשכל מקורה נק' אהבה חיצוני', אבל מדרגה השני' היינו אותה האהבה עצמ[ה] כמו שהיא למעלה מן השכל ברצון נק' נקודת הלב ופנימיות[ה] רק שירדה ועברה דרך השכל כו', שזה פי' אית חסד ואית חסדנז הנק' רב חסד שבי"ג ת"ד כמ"ש בזהר דהיינו חסד ואהבה שנגבלה וירדה מן השכל נק' חסד סתם, אבל אותו החסד כמו שהוא למעלה מן השכל נק' רב חסד כו' שהוא בלתי גבול עד שלא יכילנו ויגבילנו השכל כלל כו' ונק' אהבת בכל מאדך כו' כידוע. בהיות כי האהבה שהשכל יכיל אותה אז היא נתפסת ומתיישבת בכלי הלב כידוע אבל כשאין כלי הלב מגבילי' אותה וכענין לא יוכל למסבל דר"ענח [ש]נז' במדרש הנעלם כו', [ו]היינו נקודת פנימי' של הלב שאינה מתיישבת ומתצמצמת בכלי הלב הוא אשר גם השכל לא יכילנה והוא למעלה מן השכל ונק' מאד בלתי גבול ושיעור וכח כי בכחנט שמתפשט בלתי גבול בשכל כידוע, ולכך גם הי"ג תיקוני כו' נק' בשם מדות הרחמיםס אלא שהם גדוליםסא ע"ש התפשטותם בלי גבול כי הם מדות שברצון קודם שעברו דרך השכל כו' וד"ל. וזהו פי' מאמר הנ"ל מגו דוחקא אזעירת גרמ[ה] בבחי' נקודה חדא כו' היינו נקודה עמ' 368 ּ הפנימי' של הלב שאינה מתצמצמת בכלי הלב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור