ימשך. וראי' מגלות זה האחרון שהעלי' למעלה ביותר דקוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילאקפא כו' ע"כ יהי' הירידה והמשכה בגילוי אור בימות המשיח ממקום העליון ביותרקפב כידוע) (ושרש הענין ידוע בשרש בחי' רו"ש שזהו מן המקבל אל המשפיע, ושרשו מלמעלה למטה מן המשפיע אל המקבל נק' מטי ולא מטיקפדקפג כמ"ש בע"ח, והוא כמו ורוח אלקי' מרחפת כו' נוגע ואינו נוגעקפה כו', שזהו בבחי' המקיף על הפנימי שנוגע ואינו נוגע כו'. שיש ג"כ במשפיע אל המקבל התפשטו' והסתלקות, ולפ"ע הירידה בבחי' מטי תחלה כך ערך העליה והסתלקות דלא מטי, כמו הנשימה בחוטםקפו בב' נקבים שתחלה מתפשט ויורחקפז בנקב א' בחוטם בשינה ומיד חוזר ומסתלק, אבל בדפיקו דליבאקפח נהפך הוא שתחלה מסתלק ברצוא ואח"כ מתיישב בבחי' שוב, ורוח שבלב מרכבה לגבי נשמהקפט שבמוח ומבחי' רו"ש העולה מן הלב נמשך הנשמה בחוטם ואף בבחי' מולמ"ט, ולפ"ע העלא' דרו"ש כן הוא ערך הירידה דמולמ"ט דמקיף דנשמה מלמעלה למטה וד"ל). ובזה יובן כל עיקר ענין הטעם שהיו ישראל בגלות מצרים בחו"ל בעב"קקצ כ"כ אע"פ שלא חטאו כלל כנ"ל, לפי שכל עלי' גורם ירידה לפ"ע כנ"ל, ולפ"ע המדרג' הגבוה שיהי' בירידה והמשכה מלמעלה מעומ"ר כו' למטה בבחי' שוב כך לפ"ע צ"ל בתחלה בחי' הרצוא מעמ"ת ביותר כנ"ל. וע"כ כאשר ישראל היו צריכי' לבא למעלת קבלת התורה פב"פ ממדריגה הגבוה מאד נעלה כידוע בבחי' שוב מרוממות הא"ס עצמו באמרו אנכי כו' שאנכיקצא כו', לזאת היו צריכים להיות תחלה בגלות מצרים בעמ"ת דנש"טקצב בגלות קשה בחו"ל כו', כדי שיצעקו אל ה' בצר להם בבחי' רצוא והסתלקות בכלות הנפש ממש כמ"ש ותעל שוועתםקצג אל האלקי' כו'. וזה הי' מוכרח להיות שבלא זה לא היו יכולים להגיע למדרג' קבלת התורה דלפום צערא אגראקצד וכמ"ש ג' דברים באי' ע"י יסוריםקצה תורה וא"י ועוה"ב, תורה באמצעית גלות מצרים ע"י יסורים קשים בחו"ל כו', וא"י ע"י היסורים שבמדבר מ' שנה דכתי' ויענך וירעיבךקצו כו', והעוה"ב ע"י הגלות הארוך כו' (וכל הגבוה גבוה במעלה יותר צ"ל תחלה צער ועינוי יותר, בגלות מצרים רק רד"ו שנהקצז לפני מ"ת, וא"י למעלה ממ"ת שהוא קיום התו"מ,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור