כמ"ש במ"א וד"ל, שעי"ז דוקא נמשך ג"כ מעומקא דכולא בחי'ק מקור כל העומקים דע"ס הגנוז[ו']קא בעצמות המאציל וד"ל.
וזהו מגלה עמוקות מני חשך, דהנה לכאו' אינו מובן למה נק' עמוקות ל' רבים דמשמע שכ"א מן האורות הנעלמים בהעלם אור העצמי' נק' עומ"ר בפרט מאחר שלגבי עומק עליוןקב הימנו אינו נק' עומק כלל כו', וצ"ל מטעם שכל עילה לגבי העלול [ממנו] נק' עומק עכ"פ לפי שעמוק מכלי המקבל ונשאר בהעלם עלי' כנ"ל וע"כ כל עילה נק' עומק לגבי עלול וכל עלול נק' עילה ומשפיע לגבי שלמטה הימנו. אך מפני שכל עילה כשהוא דבוק בעילתו וקרוב אליו לא ניכר שם במציאות כלל ע"כ נק' חשך, כמ"ש דאפי' אור צח [כו'] אוכםקג הוא לגבי עה"ע עצמו שהוא כאשר מתקרב אליו בדיבוק כמו הלבנה בקירובה אל השמש חשך אורה לגמרי כי שרגא בטיהראקד כו' אך בריחוקה דוקא תאיר אורה מן אור השמש [כו'], וכן תלמיד לפני רבו בטל במציאות לפני רבו כפני יהושע בק[י]ר[ו]בו אל משה רבו ונק' נער לא ימישקה כו' [ואז] לא יוכל להיות בבחי' משפיע לעלול הימנו כלל. וע"כ נק' אוכם וחשך מב' טעמים, א' שהוא מצד הביטול עצמותו בעילה שלו בקרבו בתכלית. והב' מה שהוא בבחי' ההעלם וחושך מן המקבלים הימנו כמו איידי דטריד למבלעקו ולקבל לא פליט להשפיע כלל כמ"ש במ"א, והכל ענין וטעם א' והא בהא תליא משום דנק' אוכ"ם לגבי המשפיע שלו ע"כ נק' חשך והעלם לגבי המקבל הימנו כנ"ל וד"ל. וזהו מגלה עמוקות מני חשך שזהו מ"ש ישת חשך סתרוקז שהוא בחי' העלם אור העצמות ממש שנק' חושך וכמו ומשה נגש אל הערפלקח אשר שם דוקא אלקים כו', ולהיות שהוא ית' מקור כל העלם [ו]עומק לעומק אע"פ שכ"א נק' חשך כנ"ל עכ"ז מגלה מבחי' ההעלם כל העומקים העליונים, [כי] בהגלות נגלות אור עצמותו אז כל בחי' העלם נעשה גילוי גם העלם עליון יותר שנק' חשך סתרו ממש וממילא כל עילה שהוא בחי' ההעלם וחשך לגבי עלול נתגלה מן ההעלם ולא נק' העלם וחושך כלל, כי לפניו נגלו כל תעלומותקט העליונים (ודוגמא לזה הוא בימוהמ"ש שיתגלה מן בחי' ההעלם דח"ע כמ"ש ישכיל עבדיקי כו' כידוע דכל רז לא אניס לי'קיא שכל בחי' ההעלם העליון בהשגות רזין וסודות התורה שנפלאים וסתומים מאד שנק' נסתרות לה' ממש יבא הכל בגילוי ונק' חכם חרשיםקיב כו', וכך הוא בגילוי ההעלם דעולם התענוג שגם בהעלם העליון יותר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור