קסג, א

אתה [לנוכח], ועבודת הלוי אינו אלא לעשות הכנה שיהי' הוא הנסתר לנוכח להקרות אתה עלמא דאתגליא כנ"ל, משא"כ עבודת הכהן היינו להמשיך מהוי' העצמי שהוא מלמעלה למטה כמ"ש כי הוי' הוא [ה]אלקי' וכמ"ש בזהר^סב וד"ל.

וזהו אשירה לה' כי גאה גאה כו', ויש להבין ענין הכפל, אך הענין הוא כנ"ל [ש]סובב העצמי הוא למעלה מבחי' סובב שבממלא כו' כי הוא בבחי' עצמות האצי' ולכך נק' [גאה גאה פי'] גאה ומתנשא על הנק' גאה והוא בחי' סובב שבממלא כו' כמ"ש כי אתה הוי' לבדך^סג כו' להיות כי סובב שבממלא הרי הוא בבחי' סדר ההשתל' ראש וסוף בבחי' מקור דמקור כנ"ל, והגם שנק' גם הוא גאה כמ"ש ה' מלך גיאות לבש^סד כו' שהוא סובב כל ממלא ראש וסוף כא' וכמ"ש ומתחת זרועות [עולם^סה כו'], עכ"ז התנשאות זו היא לפי ערך המקבלים לבד [מ]כח הפועל אלקי הנק' ממלא אם בי"ס דבריאה או דיצי' כו', אבל סובב העצמי הוא רם ומתנשא הגבה למעלה מהתנשאות זו וזהו גאה על גאה כו'. [ומובן] שיותר אין ערך המקיף לגבי בלתי מקיף שהוא העצמות שאין ערוך הפנימי' לגבי המקיף כו' עד"מ הידוע מכל[י] השגת תלמיד זה לגבי שלמעלה הימנו גם המקיף יקרא פנימי כו' ואמנם לגבי הרב עצמו מקיפים דכולם לא יקרא אפי' בשם פנימי כי מופלא ומובדל עמ' 458 ּ השגתו מהשגתם באין ערוך ביניהם כלל עד שכאשר^סו שעומק המושג מאתם יחשב לו להשגה אלא כלא חשיב ממש כו' לגבי עצמותו כו' וד"ל. וזהו לא [נ]ערוך אליו קדושתו^סז פי' קדושתו והבדלתו העצמי אינו בערך א' עם קדושת המקיפים כנ"ל וד"ל, ולפי שהי' גילוי העלם הים ליבשה לכך השיגו אז בחי' כי גאה גאה ולא מקדמת דנא כו' וד"ל.

סוס ורוכבו רמה בים פי' סוס היינו ^סחבחי' אותיות [ש]נק' סוסים וכמ"ש כי תרכב על סוסיך^סט כו', וביאור הדבר הנה כתיב בחכ' יסד ארץ^ע, ארץ הוא אותיות הדבור שהוא לגבי החכ' שבדבור כמו ערך הדומם העפר לגבי השכל המדבר שהרי [ה]אותיות עצמן אין בהם שום עצמות השכלה רק שבהם ישרה אור השכל כאדם הדר בבית והיכל, כמו שאנו רואים שיוכלו האותיות להפרד להיות בבחי' דומם כגון אותיות הכתב או גם אותיות ה' מוצאות הפה שהן הבל גשמי לבד רק שאור השכל יאיר^עא בהן יובן מתוכם ההשפלה^*72 לזולתו כו', וה"ז כמשל איש

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org