אלקינו המגביהי לשבת המשפילירצח לראות כו' מגביהי לשבת בהעלם אחר העלם ומשפילי למטהרצט כו' כמ"ש במ"א). וזהו כללות ענין פסוד"ז שהוא רק להוסיף ולהבהיק אור גדול בשם הוי' וכמו הללו את שם הוי'ש כו' והעיקר לי"ה דשם הוי' כמו הלל[ו] י"ה כו' והן ב' מדרגות דהעלם וגילוי הוא בכללות הנ"לשא כמ"ש כי בי"ה כו', והוספה זאת או להבהיק האור צריך שיבא מלמעלה מעלה מב' מדרגות הללו והוא מעצמות ומהות א"ס ב"ה ע"כ העיקר הוא בת"ל ארוממך אלקי המלך כדי שיתברך שמך העצמי ממש לע"ו גם בבחי' העלם וגילוי דסובב וממלא [שממילא] יוכל להיות תוס' אור גדול בי"ה דשם הוי' בכלל ובפרט וד"ל. וזהו שבפסוק [ראשון] דת"ל הוא בכמ"ל ואח"כ א[ו]מר בכ"י אברכך כו' בחו"ב ואח"כ גדול ה' במדות שלו בחג"תשב ואח"כ דור לדור כו' במו"ד שנמשך בעלמין סתימין ועלמין דאתגליין בנשמות ומלאכיםשג שמקבלים מהדר כבוד הודשד מל[כותו] הארה דהארה כו', שכ"ז הוא הכנה להיות גם מלאכים ונשמות מהללים לשם הוי' עד השמים והארץ שאמר הללו את ה' מן השמים וכה"ג, וכ"ז הוא בבחי' ההעלאה כדרך שמסדרים שבחו של מלך תחלה ואח"כ כאשר מבקשים ממנו ברכה מברכים אותו שהוא ענין ויברך דוד את ה' כו' וד"ל.
והנה אחר פסוד"ז אומר שתים לפניה [שהן] יוצ"א ואה"רשה כו' ברכת יוצ"א מדבר בביטול המלאכים בשיר ושבחה שכולם משבחים ומפארים כו', והקדים תחלה שלשו שרש המלאכים כמ"ש מה רבו מעשיךשז כולם בחכמה עשית ועכ"ז הוא מלך מרומם לבדו כו' וע"כ ברחמיך הרבים כו' וכ"ז עד יוצר המאורות הוא בבחי' ממכ"ע שהוא שם אלקים שורש העולמות והמלאכים שא"א להם כלל לעלות וליכלל בשם הוי' דבחי' סובב להיותו למעלה מעלה [מ]מקור חוצבה כידוע. אבל ברכה שני' דאה"ע אהבתנו מדבר בשרש הנשמות למעלה שהוא [שם הוי' ד]בחי' סובב בכללות כנ"לשח, ע"כ אמר אה"ע אהבתנו [כו' שיומשך עוז אה"ר ששרשה בעצמו' דא"ס ב"ה ממש ע"כ נק' אה"ע בבחי' נצחי'] כמא' אה"ר אהבתיךשט ע"כ משכתיך חסד פי' שממשיך ומעורר אה"ר דכנ"י, וזהו [אבינו] אב כו' עד והאר עינינו בתורתיך ודבק לבינו ויחד לבבינו לאוי"ר כנ"ל שכ"ז הכנה להיות התפעלות האהבה דכל לבבך כו' בק"ש אמיתי', והוא לפי שאה' זאת דואהבת [את] ה' אלקיך בכל לבבךשי כו' הוא דוקא למהו"ע א"ס ב"ה [ממש] כי כל מס"נ [ו]דביקות האמיתי אינו רק למהו"ע ית' ממש, כמו אליך ה' נפשי אשאשיא אליך ממש וכן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור