השתלשלות דעו"ע ה"ז בדילוג הערך לגמרי עד שהרחמי' על האדם כמו על היתוש והדומם ממש בשוה כי גם האדם כלא ממש כדומם. וכך הוא בחי' דילוג הערך מעצם הרוממות דעצמות א"ס על כל ההשתל' עד שאין חילוק כלל בין עולם העליון יותר לתחתון ביותר כמו בחי' אצי' ועשי' שוין ממש (ואין זה כערך הרוממות דמלך גבוה על העני ונבזה כו' דמ"מ יש ערך זע"ז דשניהם ממין אדם אלא שזה גבוה וזה שפל שיש בזה שיעור ומדה עכ"פ, אבל ערך שפלות ההשתלשלו' כלא ממש חשיבא בלתי ערך ודמיון כלל (להיותו למעלה גם מבחי' עומ"ר ועומ"ת כנ"ל) ע"כ הרחמים הוא בלי גבול כלל ועל כולם בשוה ממש ולזה נק' בשם רחמים רבים דוקא כנ"ל וד"ל. והוא הנק' ג"כ בשם י"ג מדה"ר שנמשך מבחי' רעוא דכ"רשפב ע"י צמצומי' די"ג ת"דשפג כו' כמ"ש ויעבור ה' על פניו ויקרא כו', דאע"פ שי"ג ת"ד הן בבחי' ע"י וא"א דאצי' שנק' מקור לאצי' ורוממות העצמו' דא"ס הוא למעלה גם מבחי' מל' שבקו"ח כנ"ל, מ"מ בדרך התלבשות ודילוג גדול יש באור הרחמים די"ג מדה"ר בצמצומי' גדולים מבחי' הרחמים העצמיי' שבעצמות א"ס ממש כמ"ש ויקרא ה' ה'שפד כו' ונמשכים להאיר בכנ"י בבחי' פנימי' ועצמיות בכל יו"כשפה כידוע כמ"ש יאר ה' פניו אליךשפו דוקא וד"ל (ואע"פ שא' טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, זהו בחי' הרחמים הבאים בבחי' ההשתל' שמאיר לכל מעשיו כמו טוב ה' לכל שבטובו מחדש כל מע"ב כו', משא"כ ר"ר העצמיי' שאינו נמשך רק לבנ"י כמו רחמי האב על הבן כמ"ש כי בנים אתםשפז כו' כמשי"ת). וזהו חנון ורחום הוי'שפח שע"י שהוא חנון ורחום בעצם למעלה מן ההשתל' כנ"ל בי"ג מדה"ר שלפני האצי' שנק' י"ג ת"ד דא"א שעי"ז נמשך שם הוי' בתוס' אור להיות נק' חכים כו' בשם ע"בשפט דחכ'שצ דאצי' עמ' 486 ּ מן ההעלם לגילוי (כמ"ש בע"ח דאור אבא מקבל ממזל [הח'] ונוצרשצא כו') ועד"ז מאיר בשאר הספי', ואח"כ א' טוב ה' לכל כו' שהוא רחמים שבאה בבחי' ההשתל' וד"ל.
ומעתה יתורץ הקושיא הנ"ל איך שייך לשון רחמים לפני ההשתלשלו' דאין עוד מלבדו כו', דבאמת בחי' ר"ר דעצמו' א"ס ממש א"א שיבא בעולמות בבחי' גילוי אור כלל רק בבחי' מקיף בהעלם גדול מאד על כל ההשתלשלו' בשוה ממש מאחר שבא מצד עצם הרוממות דא"ס עצמו שמובדל ומרומם לגמרי כנ"ל, רק אפס קצהו נמשך בצמצום ומדה עד להיות מרחם על הבריות וכמו ורחמיו על כל מעשיו מצד צמצום
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור