עג, ג

ואמנם יש עוד ענין בהודאה זו כנ"ל שאדם^סה נותן תודה להוי' בצאתו מן החשך לאור כמו היוצא מבית הסוהר וכה"ג (וכעין ענין ד' צריכין להודות^סו אשר יצאו מן המות לחיים בגשמיות כך הוא ברוחני' בצאתו מן המות לחיים ברוחני'). כי הנה ידוע שהנשמה [ה]אלקי' טבעה לעלות ולידבק במקור חוצבה באלקים חיים כמ"ש רוח האדם העולה^סז כו', אך מצד התלבשות חומר גס הגופני שמורכב מד"י גשמיים ומעורב ברע גמור דק"נ שהוא יצר לב האדם רע בטבעו כו', ומה גם שמצד ההסתר אור אלקי בתכלית בעוה"ז השפל שבא שם האור אחר רבוי הצמצומי' היותר אחרון כו' (והן מ"ח צירופי'^סח אחרונים דשם אלקים, שמקבלים יניקה מע"ס^סט דנוגה דעשי') שלזה נראה העולם ומלואו לבחי' יש ודבר נפרד מיחוד אלקות עד שיכולים לומר עזב ה' את הארץ בדרכי הטבע כו'. ואע"פ שהנשמה אלקי' מכרת ליוצרה שהוא מקור כל העולמות ונראה מושג בראי' השכל התהוות הברואי' מאין ליש כמו שאו מרום עיניכם^ע כו'^עא וראו מי ברא אלה כו' איך שהטפל בטל לעיקר כמו צבא השמים שמשתחוים בביטול היש לאין תמיד ומחדש מע"ב בכ"י כנ"ל. אבל מצד בחי' [גסות] החומרי דנה"ט מחשיך אורה ולבוש שק דק"נ שהוא התגשמות זה העולם השפל ומסתירים ומחשיכים לנשמה לאור האלקי המאיר עלי' [מכל צד] כו' עד שאין בכחו כלל להשיג ולהכיר בוראו כלל^עב, וכש"כ שלא יש בכחה להאיר במוח [ו]לב בשר הגופני כו' וה"ז ממש כמו שיושב בבית האסורים בבור עמוק בחושך ואפילה שלא יראה אור כלל (או כמו חולה המסוכן שהגיע לשערי מות וכה"ג). אך כאשר יצא מבית האסורים ויראה אור יתפעל מאד ויחי' נפשו בחיות חדש ממש על יציאתו מאפילה לאור גדול כו' שאז יתן תודה להוי'. וכך הוא ממש בנשמה האלקי' בצאתו ממאסר חושך הגופני המחשיך עליו ביותר כנ"ל שזהו כמו יצא^עג מבית האסורים בראותה אור האלקי שתשוב לאלקים ותאיר באור החיים

עמ' 216 ּ(והיינו ממש כמו שיצא מן המות לחיים גשמיים כו'). וזהו ענין יצ"מ שחייב אדם בכ"י^עד לראות א"ע כאלו יוצא ממצרים שהן נש"ט^עה דק"ן וכמו שיצא[ו] ממצרים מאפילה לאור גדול^עו מטעם זה כידוע וד"ל. וענין יציא' מצרים [היינו] יציא' מן המיצר דנה"ט שהחשיך ביותר שזהו כמו מאסר ותפיסא ממש (כי גם ביצי["מ]

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org