הרי הנשמה נכנסה בגוף בע"כ כמו שמורידים ומושיבים אדם בבור אסור בנחושתים וז"ש ואתה נפחת ביעז בע"כ נכנסה לגוף רק אתה נפחת בי כו') (כמו באדה"ר דכתי' ויפח באפיו נ"חעח שבודאי ירד בע"כ מעצמות אוא"סעט ב"ה לחומר גופני וכו') שזהו כמו נפילה וירידה מאיגרא רמהפ לבירא עמיקתא וע"כ אתה חי, ובצאתופא מן המאסר הגופני נק' יצ"מ שיצא מן המיצר כו' וד"ל. ועכ"ז בפטירת הנשמה מן הגוף קשה לה פרידתהפב מן הגוף ביותר כמ"ש בזהר, לפי שכל חייו בגוף הי' שפע אור האלקי במוח ולב הגופני באוי"ר האלקי' ובתומ"צ כו' שזהו כיחוד דכר ונוק'פג כו' ע"כ קשה לה פרידתה, וראי' מתחה"מ לכל נשמה אלקי' תחזור לגופהפד דייקא כו', וזהו ע"כ אתה חי וע"כ אתה מתפה וקאי על נש"י שתחל[ת]ה בע"כ וסופה בע"כ כו'. אבל לכאו' זה סותר ענין הנ"ל ביצ"מ שזהו כיוצא מן המאסר וכו', והאמת הוא דגם הגוף עולה עמהפו בבחי' הודאה זו (כמשי"ת), וזהו פי' הודו לה' שהנשמה תתן תודה לה' כאדם שנותן תודה לה' ביציאתו מן החושך לאור כנ"ל וד"ל.
ועוד יתפרש [ב]ענין הודאה זו כאדם המודה לחבירו ע"ד שנתווכח עמו שהאמת כדבריו ולא כמו שהי' סבור בתחלה, והענין הוא שכאשר תאיר אור האלקי על הנשמה בצאתה מ[ן החשך] חומר גופני תתן הודאה על האמת, שהאמת הוא שהבורא ית' הוא עיקרא ושרשא דכל עלמיןפז כו' הוא מקור כל החיים והנבראים, מאמיתות המצאופח נמצאו כל הנבראיםפט מאין ליש, וכולא קמי' כ"חצ ממש, היפוך ממש [ממה] שהי' תחלה בדמיון האנושי הכוזב שעושה טפל לעיקר, להיות שההסתר וצמצום [ה]גדול אשר בעוה"ז [השפל] מחשיך ומסתיר על האמת ומראה העולם ליש ודבר בפ"ע נפרד מיחודו ית' (וזהו מארז"ל ישראל שבח"ל דוקא עע"א בטהרהצא לפי שע"סצב דק"נ מסתירים ביותר כאלו עע"א בטהרה הן, לפי שעושים מהטפל עיקר [כמו] במס"נ בשפע הפרנסה שבאמת אין מזל לישראלצג כי חלק הוי' [נק'] עמוצד כו' רק שנמשך ע"י מזל בדרך התלבשות כמו גרזן ביד החוצבצה ובסוד גלות השכינה בע"ש, וזהו כעובד לטפל כמ"ש אותי עזבו כו' לחצוב להם בורותצו נשברים כו', משא"כ בא"י שאין ההסתר דלבוש שקצז שם כ"כ ובפרט בזמן
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור