אז ישיר משה ובנ"י
קסד, א
שבקוין שהוא ענין הגילוי שבחכ' יש ראש תוך סוףקכב, והרוחניות למעלה מן הגשמיות והאור גבוה מן החשך וכדומה כו', אבל למעלה מחכ' הגלוי' בקוין כו' דהיינו בחכמה עילאה שבעצמות המאצילקכג שהוא חכ' דאוריי' מ"ע ומל"ת כנ"ל קכדשהוא שם המעלה עם המטה רוחניות וגשמיות כחשיכה כאורה כו' כי הוא הגבה למעלה מסדר ענין השתלשלו' מבלי שימצא ראש תוך סוף כלל כנ"ל. וזהו שמפרש הטעם הזה אח"כ והמים [הי'] להם חומ"ה, פי' למה הלכו ביבש"ה בתוך הים העליונ[י'] ונהפך המעלה למטה כו' לפי שהמי"ם עליונים דאורייתא הוא להם חומה בבחי' חפץ ורצון ה' שהוא בחי' א"א וע"י שנק' חומה ע"ש הגבה המופלג והגבה החזקה וכמ"ש בזהר ע"פ [ו]אני אהי' לה חומת אשקכו כו' שהוא מקור כל המקיפיםקכה קכזכו' מימינ[ם] ומשמאל[ם] חו"ג דרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כנ"ל וד"ל. אבל מצרים שרדפו אחריהם בים לא עמדו להם המים עליונים מימינם ומשמאלם מטעם שלא ניתנה תורה להם וגם בשרשם אינם בבחי' העצמ[י]ות כ"א בבחי' אחוריים דא"א [ו]נק' מצרי"ם מצר י"םקכח בחי' עורףקכט כו' וכמ"ש במ"א, ע"כ נטבעו בים כי לא יוכלו לקבל יניקה ממקום הנעלה [כ]זה מבחי' גאה גאה מקור כל המקיפים כנ"ל וד"ל.
אמנם יש להבין לאיזה טעם הוחזרו כנס"י כדי שיטבעו מצרים בי"ם ולא יקבל יניקה א"כ מהיכן ידעו מצרים כנ"ל. והענין הוא דמסיים הפסוק הפך ים ליבשה כו' עיניו בגוים תצפינהקל הסוררים אל ירומו סלה, פי' אל ירומ"ו לא יוכלו לקבל יניקה מרום הרוממות גאה גאה כו', כי הגם שאדרבה בבחי' עצמות ההתנשאות דמקיף ופנימי שניהם שוים כנ"ל וכחשיכה כאורה כו' א"כ גם החשך שרש המצרים יכול לקבל שפע כמו האור מפני העדר תפיסת מקום כו', ולזה אמר הסוררים אל ירומ"ו לפי שגם ברום הרוממות נבדלו ונפרדו כו' וד"ל. עמ' רל ּ וזהו וידעו מצרי"ם כי אני הוי'קלא פי' [ב]טביעה זו שנטבעו בים בשעה שהי' התגלות רום הרוממות וגאה גא"ה ולא יוכלו לקבל השפע אז דוקא ידעו מצרים כי אני הוי' ולא מקדמת דנא. והטעם מובן עפ"י הנ"ל שהרי קליפת מצרים בעודנה חיים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור