צדקת פרזונו בישראל
רכה, ב
בעין במהו"ע ית' (וכמ"ש הנה אלקינו זהרז וכן בקי"ס שאמרו זה אלירח כו') ולא יהי' בבחי' ביטול כלל כנ"ל כמ"ש להנחיל אוהבי יש כמו במשה ומשיח כו' וד"ל). וזהו אם אין ח"ע אין יר"ע ביטול הפנימי' דאין ומ"ה בעצם דהכל א' ממש [ו]אם אין יר"ע אין ח"ע וכמ"ש ראשית חכמה יראהרט, וכן ביר"ת וחכ"ת שהוא מרחוק משמיעה כמו שמעתי שמעך יראתירי כו' אם אין יר"ת אין ח"ת כמ"ש ויאמר לאדםריא בקבלת התו"מ בפו"מ הן יראת ה' היא חכ', משום דנעוץ תחב"סריב [ד]דחילו עילאה וח"ע נעוץ בדחילו תתאה וח"תריג [ו]כמ"ש ועתה ישראל מה ה'ריד כו' כ"א ליראה כו' וראי' מ[ן] עוה"ב שהוא התגלות אור העצמות ממש שאינו רק ע"י קבלת עומ"ש במצות בפו"מ ביר"ת לבד וד"ל.
ושרש הענין הוא שיש הפרש בזה בין בחי' העליות דאו"ח בבחי' הגבו' דאוא"ס כמו שהיא עולה למעלה בעומק אחר עומק שהוא בהעלם אחר העלם כמו עומק החכ' לעומק הכתר, כמו שכל עלול עולה ונתבטלרטו ונכלל בעילתו כו' בבחי' ביטול והתכללו' מיש לאין כנ"ל בענין העומקים כו' שמזה נמשך בחי' היראה ופחד שהוא מחמת הרוממו' וההתנשאות דאלקי' בעילוי אחר עילוי כו' וכל הקרוב קמי' יותר כלא כו', לפי שאוא"ס מופלא ונעלם בהעלם אחר העלםרטז עד אין שיעור למעלה שנק' סדכ"ס, עד ששם אמר שמים לא זכו בעיניוריז כו' וכמו וסביביו נשערה מאדריח כו' שזהו בחי' יראה פנימי' למעלה עמ' 656 ּ בקירוב יותר ויראה חיצוני' מרחוק שהוא מופלא ביותר למטה כו'. והן ב' מיני חכ' ח"ע וח"ת פנימי' חכ' כמו שיהי' במשיח דכתיב ישכיל עבדי כו' יהי' בו בחי' יראה פנימית שהוא מקרוב יותר בבחי' ראי' מקרוב כו', וזהו יראה פנימי' שבאה מן ההעלם ביותר לגילוי כמו משל המטמון שצריך חיפוש גדול בעומק הארץ ביותר שכל החופר בעומק הארץ יותר ימצא המטמון שנטמן שם, כך צ"ל בחיפוש גדול בעומק תעלומות הלבריט להיות בלב [נשבר] בעמקות הרצון שבלב ביותר עד שיבוא כל בחי' ההעלם שאחר ההעלם לגילוי אור. וזהו שאמר ממעמקים קראתיך כו' מעומקא [דעומקא] דליבארכ שנק' תעלומות נקודת הלב בבחי' לב נשבר ונדכהרכא מצד יראת הרוממות כמו שהוא ית' בבחי' הרוממות והעילוי מעומק לעומק שמשם יבוא לגילוי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור