ש"מ למטה, שע"ז א' ויספו ענוים שהן צ"ג בתו"מ בהוי' שמחה העליונה שישמח שם הוי' העליון במעשה המצות שלהם שהוא גורם ירידה והתלבשו' אוא"ס בע"ס דאצי' בתוס' אור מן ההעלם לגילוי, כמו ע"ד דוגמא מן השמחה למטה שאנו רואים בחוש שהשמחה גורמת בחי' התפשטות וגילוי אור פני' צהובי' דהיינו מצד שבחי' פנימי' האור והחיות דנפש עצמה מתגלה בפנים ע"י השמחה ומתפשט גם בכל האברים שבגוף, וראי' לזה מן הצער ויגון שגורם כיווץ הלב והעדר הגילוי אור היפך ההתפשטו' עד שפניו רעים וחשוכים כמו שא' לו מדוע פניך רעיםתרל אין זה כ"א רוע לב, ובהיפוך שמחה ובשורה טובה ישמח הלב ויהי' בו בחי' התפשטו' ויאיר פניו ברוב אורה ושמחה, כנראה באדם השמח בדבר מה כמו גם בהמצא' שכל חדש יאירו פניו מאד כמו צהבו פניו דר"אתרלא שמצא תוספתא חדתא וכמו צהבו פניו דר'תרלב וכה"ג (וגם בכל האברים בא' בחי' התפשטו' כעובדא דאספסיינוסתרלג שא"ל שמועה טובה תדשן עצםתרלד כו'). וכך יובן למעלה בבחי' אדם העליון דאצי' אע"פ שאין לו גוף כו' דברה תורה כלשון בנ"אתרלה וכמו ישמח ה' במעשיותרלו וכ"ש שישמח ה' במעשה הצדיקים, ובחי' שמחה זו עושה בחי' התגלות אור הפנימי' ועצמיות בפני אדם העליון כמו במ"ת שהאיר פניו אלינו כמ"ש חכמת אדם תאיר פניותרלז כו', והיינו מפני שהי' בבחי' שמחה כמ"ש וביום שמחת לבו, וכן יאר עמ' 506 ּ ה' פניו אל הצדיקי' בשמחה ש"מ שלהם כמ"ש ויספו ענוים כו' עד שגורם למעלה בחי' תוס' אור בכלים שהן רמ"ח אברים כו' ע"י השמחה עליונה שבעצמות המאציל שישמח ה' במעשיהם לפי שנתחב"ס דוקא כידוע וד"ל. וכ"ז בצ"ג אבל בע"ת בקדוש ישראל עצמו יגילו למעלה משמחה דשם הוי' כנ"ל שהוא בבחי' ההעלאה דאו"ח למעלה במהו"ע ית', כענין וישמחו ב"ך ישרא"ל מקדשיתרלח כו' וכן נשמחה בו ממש, כך יגילו בקדוש ישראל עצמו כו' וד"ל.
ואמנם הנה מבואר למעלה שבקי"ס הי' בחי' ההתכללות דאו"ח ואו"י דהיינו כמו תשובה ומע"ט יחדיו יודבקו ונכללו כא' ממש והיינו שבחי' או"י דתו"מ גבר על בחי' או"ח דתשו' מן המיצר כו', והוא שא' אשירה להוי' דוקא כי גאה גאה כו', פי' אשירה בשיר ושמחה לשם הוי' בשמחה דצ"ג שמוסיפי' שמחה בשם הוי' למעלה כנ"ל, אך הי' כלול בזה בחי' הגילה וחדוה דבע"ת שהן בנ"י שעלו מן המיצר אל המרחב כשראו את היד הגדולה כו' וכמ"ש מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב כו',
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור