תפול עליהם אימתה ופחד
קצא, ג
בהסתרשנח דק"נ שנק' עומק רע ונק' ערות הארץשנט שרש לכל הז' מדות רעות דק"נ כו' והי' צריך להוציאם עמ' 548 ּ מבחי' חשך ואפילה כזאת מעומק תחת כ"כ להעלותם ולהביאם למעלה עליונה כ"כ שהוא להכניסם לא"י וכמ"ש אנכי ארד כו' [ו]אנכי אעלךשס כו', שבבחי' ירידה גדולה כזו למצרים עומק תחת צריך להיות העלי' ממקום הנעלה ביותר שלא כפי הדרגת ההשתלשלו' בכל העולמות, והוא משארז"ל שנגלה עליהם מלך מה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמושסא דוקא כמ"ש ועברתי באמ"צ אני ולא מלאךשסב כו' דהיינו שצריך להיות מבחי' עומק רום דהיינו מעומק רוממות ועצמו' דא"ס כמו שהוא בלי העלם ולבוש וצמצום כנ"ל, ולזאת הי' ענין עוד מעלה ומדרגה יתירה בקי"ס שהי' גילוי אור העצמו' דא"ס ממש למטה כמו שהוא למעלה ממש שזהו למעלה גם מבחי' עמ"ר ועמ"ת כו' ולכך א' זה אלי [ממש] כמו בעוה"ב כנ"ל, ומטעם זה הים ראה וינוס כו' שנעשה בחי' ההעלם עצמו גילוי שזהו הארת האצי' בבריאה כמו שהוא למעלה בלי חילוק מדרגות בין אצי' לבריאה, כי מה שיש הפרש בזה אינו רק מצד בחי' עו"ע משפיע ומקבל [סובב וממלא] בכלל וים ויבשה בפרט כו', אבל בהגלות נגלות מאוא"ס עצמו ששוין ממש אצי' ובריאהשסג משפיע ומקבל כו' (כמשי"ת), וזהו וירא ישראל סבאשסד (מדות דח"ס דא"א [כו']) את היד הגדולה דעצמו' [או]א"ס ממש אשר עשה שם הוי' במצרים כו' והוא מה שגוזר ים סוף לגזרים כל"ח חסד העצמי ששוין שם העלם וגילוי כו' וד"ל.
והנה מבואר למעלה שהבקיעה גשמי' בי"ס שלמטה הי' בב' דברים הא' שהמים דים שנובעיםשסה להיות נמשכים ומתפשטי' כטבע המים דניידי ואזלישסו נעשה בחי' דומם ממש כמ"ש נצבו כמו נד קפאו כו' כנ"ל דאגלידו מיא ונעשה כקרח, וז"ש והמים להם חומהשסז ממש כנ"ל וזהו הפך ים למהות יבשה, והב' מה שנעשה מבקיעה זו בים מלמעלה עד למטה בהפסק וריוח גדול עד שנעשה מסילה ודרך למטה ביבשה בתוך הים כו' וכמ"ש הנותן בים דרך כו'. וכך הי' בבחי' קי"ס למעלה בבחי' הרוחני' דים העליון שהוא בחי' מל'שסח דאצי' שנעשה כת"ר לבריאהשסט ע"י העלמתשע המסך כנ"ל שמה שלפני המסך נק' מים עליונים דימא עילאה דים הקדמוני שנמשך בקי"ס סופא דכל דרגין כו' והי' צריך להיות ג"כ ב' דברים כנ"ל בקי"ס בגשמי', הא' מה שבחי' ההעלם דים העליון עצמו נעשה גילוי כדמיון אותיותשעא כו' והוא מה שבחי' העלם דחשך עצמו נעשה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור