במקומו, כי אין השכינה שורה רק בישראל ובירושלים כמו שהי' מקודם. וזהו כמשל בן המלך ואמו שנשבו ביחד ביד אויב אע"פ שסיבת השבי' הי' מצד הבן שלא הלך בדרכי אביו וציוה לאויב להשתעבד בו, עכ"ז י[כ]מרו רחמי האב על הבן ואמו שגרשם ויבא בנצחון גדול ליקחם מיד האויב אם הוא יעמוד לנגדו דוקא כנ"ל וזהו ויגער ה' בך הבוחר בירושלים דוקא.
והנה עם כל הנ"ל יובן מ"ש צדקת פרזונו פזרונותכח שפזרןתכט לבין אוה"ע, דהנה [בזמן] ב"ר וב"ש חטאו ישראל בע"ז וג"ע וש"ד ושאר עבירות חמורות ופגמו הרבה מאד למעלה באו"כ דע"ס דקדושה שהוא ש[ם] הוי' בכלל, כידוע דיו"ד דש' הוי' הוא בחכ'תל (וקש"י בכתרתלא, וזהו הפושעים בי בגופא דמלכאתלב שהוא הפגם באור הכתר כמו קרקפתא דלא מנח תפיליןתלג כו' שנק' פושעי ישראל בגופן כו') (וכה"ג בכל בחי' מקיף מאדתלד דאור הכתר שהוא בראש בל"תתלה כמו גילוח הזקן ולבושי' דשעטנז וכלאים כו'). וכמ"כ בעריות החמורותתלו [ו]ע"ז וש"ד וכה"ג, וכן מחלל שבתתלז בפרהסיא שגם [ה]שבת נק' קדשתלח שהוא ביו"ד דשם הוי' עיקר הפגם הוא בכתר שבחו"בתלט שנק' אין כמ"ש והחכ' מאין תמצאתמ כו'. אבל ביטול ת"תתמא ומבזה ת"ח שהוא הפגם ביו"ד דחכמה, וכן בביטול המילה כו' וביטול ק"שתמב הוא הפגם ביו"ד וה"אתמג, וכן בציצית במקיף דחכמה, וכמה מצות שהן במדות ונק' גופי תורה כו' וכללותן הן בו"ה שז"ש והנגלות לנותמה כו' שכולל רמ"ח מ"עתמד ושרש השס"ה ל"תתמו בי"התמז כידוע, והפגם במצות צדקה הוא בה"א אחרונהתמח, וכן בהעדר קעומ"ש כידוע. והנה לא הי' אפשר להיות התיקון לפגמים רבים הללו שפגמו בשם הוי' דע"ס דאצי' שנק' חילול שם קדשו כו' כ"א ע"י המשכות מלמעלה משם הוי', והוא ממקום [ומ]מדריגה עליונה ועמוקה ביותר כדי שמשם ימולא ויתוקן כל הפגמים והחסרו[נות] הנ"ל. וז"ש ממעמקים קראתיך ה' [פי'] מעומק כל [העומקי'] שהוא מקור כל העומקים דע"ס כו' משם קראתיך למלאות הפגם דשם הוי' כו' וד"ל.
והענין יובן עד"מ הידוע במעיינות ומיתמט בארות שנסתמו בעפר במקורם ואינן נובעין בותנ, חופרי' בעומק יותר במקורם שמשם יש כח להחזיר הנביעה גם במקום הסתימה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור