צדקת פרזונו בישראל
רלז, ב
האור דקדושה כו'. ואמנם יר"ת שנעשה חומה חיצונית נמשך מיר"עתתקנא הפנימי' שבאהל והיכל דתו' דנסב"ת וכן להיפוך נתח[ב]"ס דוקא כמ"ש סוף דבר הכל נשמעתתקנב כו' [ו]הוא לימוד דתושבע"פ דוקא כמו ב"ע הי' שונה ואש מלהטת סביבותתקנג כו' וכמאמר מה להלן באימה כו' וכמ"ש במ"א עמ"ש לבך יהגה אימה כו' וכמ"שתתקנד בהתהלכך תנחה אותךתתקנה כו' בשכבך תשמור עליך כו' אף בעידנא דלא עסיק בה כמו החומה המקפת ומגנת כו' (וראי' מראב"נ*956 כנ"ל ומבני עליתתקנו וחזקי' המלך*957 כו' כמ"ש בגמ' וד"ל).
וזהו זאת נחמתי בענייתתקנז כו', דהנה מ"ש אלקי עולם ברחמיך הרביםתתקנח כו' והיינו לפי שקדם לומר המלך המרומם לבדו כו' שמפני זה יגדל הרחמים על כל העולמות בשוה כנ"ל, ומרח"ר הללו נמשך בחי' מקיף דהיינו מ"ש אדון עוזינו צור משגבינו כו' והוא אותיות התו' שנק' חומה המגינה על נפש האדם בתמידות כנ"ל. וז"ש זאת נחמתי בעניי כו', פי' לאחר שמעורר על נפשו ועל כל העולמות בחי' ר"ר הנ"ל יאמר לנחם נפשו זאת נחמתי בעניי בשפלות עצומה כזאת כו' עכ"ז אמרתך חייתני, פי' אמרתך הן אותיות התו'*959 כמו שהן בשרשן למעלה מעלה במקור חוצב[ם] הראשון בעצמות המאציל כמ"ש אז ראה ויספרה כו' וכן ואהי' אצלו אמון כו' כנ"ל, שהוא למעלה מכל ההשתל' הרי הן עצמן הוא שירדו למטה מטה מאד ונתלבשו בעניני' גשמיי' כנ"ל ונעשים בבחי' אותיות גשמיות כאבנים ועפר כו' להגן ולחסות על האדם [ל]בלתי יקרב אליו שום דבר רע בין ברוחניות בין בגשמיות. וז"ש כי אמרתך ממש חייתני באור וחיות העליון דהיינו בבחי' מקיף כחומה שעשוי' להגן בתמידות אפי' בעידנא דלא עסיק בה כמ"ש בשכבך תשמור עליך וכה"ג כנ"ל וד"ל (ובאמת פי' חייתני היינו שאמרתך מחי' את נפשו בתוך תוכה בבחי' או"פ כנ"ל דמעיקרא עביד אינש אדעתא דנפשי' לתקן אור נשמתו כו', והן אותיות התו' שמתקשרי' בהן נש"י בכלל ובפרט בכאו"א כנ"ל וכמ"ש ואשים דברי בפיך דוקא, וכתי' כי על כל מוצא פי הוי'תתקנט בדיבור בת"תתתקס בפה דוקא יחי' האדם וכמ"ש ותורתך בתוך מעיתתקסא שהתו' נק' מזון לנשמה ממש להחיותה בבחי' או"פ ממש כי חיים הם למוצאיהם בפהתתקסב דוקא.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור