בזה שיעור ומדה כמו שיעור קומהנג של יוצר בראשית שהוא [רל"ו] רבבות אלפים [פרסאות כו'] בגימ' דורב כחנד כמ"ש במ"א (וכן בו"ק דז"אנה ואףנו רבבות ספי' כו'). ועוד ראי' מחידוש מע"ב וכל העולמות הרוחנים מלפני האצי' כו' מתחדש לאין שיעור כלל וכמו בעליות וירידות בחי' שבתנז ושמיטה דוא"ש כו').
ובזה יובן מה שאנו אומרים בקדיש דיתגדל כו' לעילא מן כל ברכתא ושירתא כו' דאמירן בעלמא, פי' דאמירן בעלמא היינו מה שיוכל להיות בגילוי מן ההעלם בדבור שזהו דאמירן בעלמא שיוכל ואפשר להיות נאמר בעולמות, דהיינו רק במה שנתפשט מהארת אוא"ס ב"ה בע"ס דאבי"ע כח"בנח ומדות וכה"ג שזהו שיוכל לבא בשבח ותהלה בדיבור כמו לך הוי' הגדולה כו' כמו שנק' חכים עמ' שכד ּ ומביןנט כו' וגם זה שמתפשט לאין שיעור כלל כנ"ל. וזהו דאמירן בעלמא דע"ז בלבד הוא דאמירן בעלמא דעלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי'ס, והוא ענין ברכתא ושירתא כל בחי' המקיפים שנק' ברכה בשם הוי' ושירות ותשבחות להלל לשם הוי' כו' שכ"ז הוא בע"ס שנאצלו מן עצמות המאציל שנמשך לבי"ע וכתיב לך הוי' הגדולה כו' שזהו דאמירן בעלמא עכ"פ. אבל מה שהי' ביכולת כח הא"ס להתפשט בעולמות למעלה מע"ס דחו"ב ומדות כנ"ל שהי' יכול להאציל עד אין שיעור כלל שלא בבחי' רצון וחו"ב [ומדות] דחג"ת כלל, וגם מה שנתפשט בע"ס נתצמצם וניתן במדה ושיעור בכל ההשתל' [ה]נ"ל א"כ זהו לעילא מן כל ברכתא כו' דאמירן כבר בעלמא לפי שזה האור לא נאמר בעלמא עדיין, ומה דאמירן בעלמא אינו רק אפס קצהו הארה בלבד וגם זה בטל בעצמות כו'סא, וכידוע דכל ההשתל' דקו"ח אינו רק זיו והארה בעלמא משמו הגדול שהוא בחי' מל' דא"ססב שע"ז אמר שהי' הוא ושמו בלבדסג, וזהו שאו' משובח ומפוארסד עדי עד שמו הגדול כו' וקאי אדסמיך לי' ובשירי דוד עבדך נהללך עד יחיד חי העולמים מלך כו' [ש]מתצמצם בתשבחות הללו דע"ס דאבי"ע כי מצד עצמו לאו מכא"מ כלל והוא לעילא ולעילא מן כל ברכתא כו' (בעי"ת שהוא בעליות העולמו' במל' דא"ס עצמו ע"כ או[מר] לעילא ולעילאסה ), וכמ"ש לך דומי' תהלהסו ונק' נורא תהלותסז כו' וכתיב מי ימלל גבורות ה'סח כו' וכן א' נפלאותיך ומחשבותיך עצמו מספרסט וכה"ג ואעפ"כ או' יש"רע מברך שמי"רעא הנ"ל בחי' מל' דא"ס עצמו מברך לעלם כו' ויתברך וישתבח כו' רק
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור